הפקולטה למדעי ההנדסה

המחלקה להנדסת תעשייה וניהול

קורס בניהול ידע

יומן קריאה – "מהנדסים תרבות" / גדעון קונדה

מרצה: ד"ר גלעד רביד

מהנדסים תרבות

גדעון קונדה בוחר לבצע הצצה אל מאחורי הקלעים של קורפורציית היי-טק אמריקאית, ולדווח לקוראיו על מציאות החיים בעולם זה, תוך שהוא מציע פרשנות לאוסף הנתונים המתועדים ביומן המסע שלו. קונדה, רואה ואינו נראה, בשדה המחקר אותו בחר- חברת "היי טכנולוג'יס" המכונה "טק", מתמקד בחטיבת ההנדסה שלה כאוכלוסיית מחקר. באמצעות מגוון כלים, כגון: תצפיות, ראיונות עומק, ניתוח טקסט ועוד, מבקש קונדה לעמוד על עיצוב וניהול התרבות, ועל ההשלכות של יישום האידיאולוגיה העומדת מאחוריה, בחיי היום-יום של החברה ושל עובדיה.

ראשית, טוען קונדה כי "תרבות" היא מושג פופולארי, המשמש לעיתים קרובות לתיאור החברה כרציונל להתנהגות עובדיה. במחקרו הוא מנסה להראות כיצד ב"טק" גורמים לעובדים "לפקוח עיניים", ולעבוד למען אינטרס החברה. "הנדסת" תפקיד החבר מתבצעת על ידי ההנהלה באמצעות הפצה תמידית של סממנים החבויים בפרזנטציות, במזכרים, ב"טירונות" לעובדים חדשים, בהפצת "מדריך למשתמש" ואף בשימוש בדואר אלקטרוני פנימי.

המנהלים יוצרים מסגרת רעיונית עקבית ששואפת לטשטש את הגבולות בין העצמי לבין הארגון. היעדר הגבול הברור מאפשרת התמזגות של האינטרס האישי והאינטרס הארגוני.

בהמשך, מתייחס קונדה להתרחשויות הנושאות עימן את האידיאולוגיה, אותן הוא מפרש כ"טקסים" המפיחים בה רוח חיים.  עוד טוען הכותב כי כאשר הטקס עובד, המציאות שהוא מציג מקבלת משמעות רגשית אצל המשתתפים, המביאה להתמזגות של הפרט והחברה. פרזנטציות של ההנהלה הבכירה וסדנאות ההדרכה, מדגישות את טבעה הקהילתי של החברה ומתיימרות לדבר בשם אינטרס קולקטיבי וליצור מחויבות אידיאולוגית.

להלן ציטוט מהספר, של מהנדסת בשם אלן, שכיום עוסקת בתרבות ב"טק":

"אני מספרת להם (לעובדים החדשים) איך מצליחים פה. אתה לא יכול סתם ככה ללכת על התשע-עד-חמש כמו פעם. אתה חייב להיות בראש הנכון. אתה צריך שיהיה לך את זה בקישקעס. אתה חייב לקבל את התורה. אתה יכול להזיז את המערכת, אתה מניע את עצמך. אבל אני גם מזהירה אותם: 'מנצחים בגדול ומפסידים בגדול. אתם באמת יכולים להיפגע כאן. המקום הזה יכול להיות מסוכן. עיר ללא רחמים.' ואני אומרת להם מה הכלל הראשון: 'לעשות מה שנכון.' זה המוטו של החברה, כמעט קלישאה, אבל הוא מדגים את הרעיון כולו. 'לעשות מה שנכון.' אם הם מפנימים את זה, אני את העבודה שלי עשיתי. מה העבודה שלי? כשהם באים הם מאוהבים בטכנולוגיה; זה מסוכן. העבודה שלי היא לחתן אותם עם החברה."

הכוח הסימבולי הבא לידי ביטוי בצורת סיסמאות ומטאפורות, מתמזג אל תוך אווירת קהילה פתוחה, חופש ביטוי ויוזמה אישית. קונדה מוסיף כי כל ניסיון למרוד מושתק מאחר והחברה אינה משהו שמערערים עליו בגלוי. עם זאת, חילופי דברים משעשעים בזמן ההפסקה, מאפשרים לחברי הקבוצה לבטא השקפות אלטרנטיביות. באופן כזה, נוצר איזון בין אימוץ התפקיד להתרחקות ממנו.   

לאחר העיסוק בתרבות הארגונית פונה קונדה לדון בחוויה הסובייקטיבית של העובד שצומחת מתוך מערכת היחסים בין העובד לארגון.  ה"עצמי ארגוני" נולד מן המתח שבקבלת האידיאולוגיה הארגונית ובין דחייתה.  בקרב "החברים מן המניין", הניסיון להתוות גבולות נחווה כמאבק להגבלת המעורבות האישית, המתנהל נגד הלחצים הארגוניים המובילים לטשטוש ההבחנה בין העבודה לחיים בחוץ. לעומת זאת, בקרב "החברים השוליים", "העצמי הארגוני" הוא מינימאלי. כלומר, קיים קשר ברור בין סטאטוס נמוך למעורבות נמוכה של העצמי.

לסיכום, טוען קונדה כי השגת השליטה הנורמטיבית על ידי מנהלים בכירים (כ"מהנדסי תרבות") איננה תמיד נחווית על ידי העובדים בצורה זהה. הניסיון לכיבוש העצמי של העובד עלול ליפול למלכודת: החוויה הארגונית עלולה להיתפס כמזויפת, ובמילותיו של קונדה- " [...] כמדומה, חברים שהפנימו את העמימות, שהטמיעו את מטאפורת התיאטרון בלב תחושת העצמי שלהם" (עמוד 240).

יתרונות:

§         המחקר של קונדה הוא רב-תחומי (multi-disciplinary), ונוגע בשלל התחומים הבאים: ניהול, תעשיות ידע, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה ארגונית.

§         "מהנדסים תרבות הוא ספר עיון מגרה למחשבה, שכתיבתו קולחת ומרתקת. הוא מיועד לכל המתעניינים בהיכרות מזווית מקורית עם החברה האמריקאית והתרבות האמריקאית, ובאופן מיוחד לאנשי תעשיית ההיי-טק, שיכולים לבחון באמצעותו את דיוקנם הקולקטיבי כפי שהוא משתקף במראה ייחודית, רחוקה אבל קרובה. כחיבור מדעי בין-תחומי, יוכלו למצוא בו עניין מיוחד כל העוסקים בלימודי אירגון וניהול, וכן סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה חברתית של אירגונים ועבודה. " (http://www.xargol.co.il/index.php?cat=2&name=all&book=1010&nav=)

§         קונדה, אשר אינו קשור כלל לעולם ההי טק והניהול, יכול לתאר בצורה אוביקטיבית את המתרחש, שלא כמו אדם הנמצא בתוך ה"בועה" של ההי טק. קונד הצליח להגיע לרמות גבוהות של מהימנות ותוקף.

§       להלן מספר חוות דעת נוספות:

Culture Section Book Award, American Sociological Association, 1994

Association of American University Presses Book Jacket Award, 1993

“Kunda  finds a dark side to the new management desire to ‘bind employees’ hearts and minds to the corporate interest….The pervasive employee response is irony-acceptance and detachment at the same time. Thus the culture undermines itself.”

 – Sloan Management Review

Using detailed descriptions of everyday rituals and interactions in which the ‘corporate culture’ is brought to life, as well as excerpts of in-depth interviews, the author portrays vividly the tension caused by managerial control and the forms of individual experience it produced.” – Science Book & Films

“[Engineering Culture] is a wonderfully ironic account of corporate life in the fast lanes of the high-tech trades…Kunda’s display of the emotional underlife of organizational fun-and-games is a most revealing one.” – John Van Maanen, MIT

חסרונות:

§         אחד הרעיונות הדומיננטיים המופיעים בספר עוסק בסוגיית האמביוולנטיות הקיימת בקרב העובדים, סביב מחויבותם לתפקיד, ונאמנותם לארגון אל מול חשש מכישלונות, וחוסר הזדהות עם האידיאולוגיה. טענותיו של קונדה נעות על קו התפר שבין האימוץ לבין ההתרחקות, בין אהבה לבין השנאה. אותה תנועה בין שני הקטבים מטשטשת את ההתחייבות לאמירה חד- משמעית. השמירה על עמימות איננה רק מאפיין של התרבות של "טק", אלא היא גם מאפיינת את כתיבתו של המחבר.

§         הפן המקצועי בחיי הפרט הינו מרכיב מרכזי באישיותו ובהבניית העצמי כפי שטוען קונדה אך הוא איננו המרכיב היחיד. התעלמות מבסיסי אישיות נוספים, מתארת ישות חד ממדית; עצמי ארגוני ותו לא. קונדה מתאר מציאות של מועסקים המוכנים למסור נפשם, להקריב בית ומשפחה למען מטרותיו הנעלות של ארגון ההיי טק, ונשאלת השאלה האם אכן זה המצב אצל מרבית העובדים? מניסיוננו האישי, תמונת המצב בעולם התעסוקה לווא דווקא כמתואר. המקריבים הם לרוב מיעוט שבוחרים להתמסר מפאת כובד משקל אחריותם, מעמדם הרם בארגון וההטבות המצויות לצידה של אותה ההקרבה.

ובנימה אישית...

אני, אישית, ממליצה בחום לקרוא את הספר "מהנדסים תרבות", במיוחד בנקודת הזמן בה אנו עומדים. רובנו בתהליכי עזיבת משרת הסטודנט וחיפוש אחר משרת המהנדס המפתה, עם המשכורת היפה וכל ההטבות שמסביב. לעניות דעתי, חשוב לקרוא את הספר לפני שנכנסים למעגל ההתרוצצות האינסופית הזה, על מנת להסתכל על הדברים, בפעם האחרונה כנראה, מבחוץ, באופן אוביקטיבי. המלצתי היא לקרוא את הספר ולהתוודע אל המחשבות והתחושות שעולות מתוך כל אחד ואחד מאיתנו עקב הקריאה, ושכל אחד יחשוב עם עצמו ויגיע למסקנות לגבי הקו האדום שלו מההיבט של הטשטוש הזה בין החיים הפרטיים לבין חיי העבודה.

ועוד קצת חומר למחשבה...     

§         עובדי היי טק סובלים יותר מאימפוטנציה:

כך עולה מבדיקה של קופת חולים לאומית. רופאי הקופה אומרים כי ההפרעות בזקפה שבהן מדובר אינן נובעות מבעיות אנטומיות, אלא ממתח ועייפות הנגרמים משעות עבודה ארוכות...

לכתבה המלאה:                           

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-573169,00.html

     http://business.msn.co.il/msnBusiness/Hitech/200805/20080501174941.htm