כ"כ הרבה עובד עליי, אני לא מעכלת.
אין יותר לימודים - לא מעכלת.
אין יותר מחששב - לא מעכלת.
אין יותר תיקונים אצל התופרת של השמלה לנשף - לא מעכלת.
אני כל בוקר קמה מוקדם (6:00), מכינה כוס קפה, לוקחת את האוטו ונוסעת לעבודה - לא מעכלת.
יש לי אשכרה כסף בחשבון בנק לשם שינוי ולא 12.45 ש"ח - לא מעכלת.
אין יותר שיעורי נהיגה - אני לא מעכלת!
ובקרוב הצבא...ממש לא התחלתי לעכל.
כל זה בחודשיים, בחודשיים םתמימים כל זה קורה.
הזוי? בהחלט.
מרגש? יותר מדי.
מפחיד? אמאל'ה.
אז אין לי כבר כ"כ הרבה זמן לכתוב כאן, אבל אני כותבת הרבה, בעיקר בתוך הראש.
ולפעמים כותבת על הדף..
בסה"כ רוקסטאר / קרן קנר
אתמול בלילה ביקשתי בשקט
גבוה גברי שגורם לרטט
אחד שיודע לשיר
כזה שמוכר בכל העיר
בבוקר חזרתי על בקשתי
גבוה שרירי שאתן לו את כולי
אחד שיודע לגעת
כזה שעל ראשו מתהדרת לה מגבעת
ומה בסך הכל אני רוצה?
מה בסך הכל ביקשתי?
אני בסך הכל רציתי רוקסטאר
בדרך הביתה באוטובוס
ביקשתי אותך בכל הגוף
רגיש משורר ורומנטי
אתה גרמת לי להסמיק גם בזמן שישנתי
בבית חזרתי על בקשתי
ביקשתי אותך בכל מאודי
זמיר שמנגן מהלב
רק שתגיד לי שאתה אוהב
ומה בסך הכל אני רוצה?
מה בסך הכל ביקשתי?
אתה בסך הכל רוקסטאר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A girl interrupted