אני מודה. פשוט כבר המכרתי לזה,
לשבת שעות מול המחשב לפתוח בו להשקיע בו את כולי,
לכתוב ולספר לעולם מה אני מרגישה, מה באמת
עובר עליי. לצאת מעולם המציאות של פוזות ולהיכנס לעולם
שכל אחד שווה בו, ללא הפליה.
אני פשוט אוהבת לכתוב ואת השמחה הקטנה שאני רואה
כאשר מוספת לי עוד תגובה, ועוד אחת.
כל הדברים המשמחים הקטנים, הם אלה שהופכים אותי למאושרת.
עומק האהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עוֹמֶק הָאַהֲבָה.
