למה דברים אמורים ליהיות דברים יפים שאמורים להשאיר זכרונות נפלאים ,
משארים כאב ועצב... נישארים זיכורנות נפלאים אבל בינהם יש הרבה כאב... הרבה מאוד כאב..
ויש אנשים [ לא מאשימה אף אחד... ] שמזכים לך את זה.... ואומרים לך את זה ... בלי לחשוב....
זה לא אשמתם , ברור שלא , זאת רק אשמתי... שעשיתי את כל הטעיות שאפשר....
שבמקומם היו אמרורים ליהיות דברים יפם יותר עם אנשים יפים יותר....
אפילו שאתה לא מתאים לאנשים האלה , הם לא אמורים לזכות בכם...
אפילו שבהתחלה תמיד הכל טוב ויפה.... אבל אז זה נחלש וכשנכנסת עוד אחת לסיפור...
ומחרפנת את כולם... ומפרידה בינכם... אתה מתעלם וממשיך לאהוב...
למה אהבה היא כזאת? אולי עדיף בלי אהבה? זה רגש מעצבן שעושה בלגן...
זה תמיד מתחיל טוב ויפה... וזה תמיד נהרס מתי שהו... ואם לא זה יהרס ...
ואם גם זה לא , תמיד יהיו תקלוט ...
אהבה וזה לא דבר מושלם , וגם אף פעם לא יהי מושלם...
אם אתה לא אוהב יש לך מזל כרגע... אבל זה עוד יגיע גם אני כרגע לא אוהבת ,
אבל כשמזכירים לי תוקפים ,אותי זיכרונות נוראים ומגעילים ויחד איתם גם מדהימים...
זה תמיד מתחיל יפה ונהרס...
אם לא אתה בר מזל , ואם אתה בגיל שלנו כניראה שזה עוד יגיע... כי אנחנו עוד צעירים וקטנים שהכל עוד יעבור...
אבל כרגע אצלי כשמזכירים לי עצוב לי ושמח לי קצת פחות או יותר... רגשות אי אפשר לתאר במילים... = (
לדעתי אהבה היא לא משולם לא משנה מה , יהיה
_________________________________________________________________________________________
אהבה זה הדבר הכי מדהים שיכול ליהיות, לדעת- יש עוד מישו בעולם הזה שאני יודעת שהוא קיים ואני אוהבת את הצורה שבה הוא קיים...להרגיש פרפרים בבטן אחרי המבטים האלה,אחחחחחח.... איך אהבתי את התקופה הזאת
החיוכים שלנו פשוט היו מתואמים והמבטים תמיד העבירו מסרים אייאיאיי אהבה זה דבר כל כך נפלא
אבל,
אהבה זה הדבר הכי כואב שיכול ליהיות, לדעת- הוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, הוא שלא שם אליי,הוא לא מרגיש כמוני. הלב מתכווץ לחודשיים לפחות - מצפה , מצפה, מצפה למה ?! שהזמן יעבור.. למה ? למה לי לא קורים הדברים המושלמים האלה שקורים בסרטים ? למה אני לא יכולה להתנשק מול שקיעה עם בחיר ליבי,למה ?
אהבה, זה פשוט קבצות פרפרים שכואב להרגיש אותם. זהו.
אבל איך נסתדר בלי אהבה ? עכשיו, אחרי שאמרו לי בפנים שהוא לא אוהב אותי, מי שאהבתי כל כך..אני לא מרגישה את אותו פרפור בבטן אני מרגישה מרירה כלפי חוץ, מגעילה...
אני רוצה, כל כך רוצה,
אבל...
אני לא יודעת מה אני רוצה.
טלילה =לא יודעת אם היא מאוהבת .=
להריש פרפים בבטן זה הרגשה נפלא....
אבל כשאתה מחבק ומנשק אותו , אחרי תקופת זמן אתה מרגיש איך האהבה נחלשת....
הרי לפני תקופה זה היה טוב ונפלא ואז , אתה מרגיש איך זה נחלש...
ואתה כל כך מאוהב שאתה לא שם לב מה קורה מסביבך.... ובקום לפעול ,
ולעשות את מה שאתה צריך לעשות , אתה מתעלם וממשיך לאהוב...
זה מה שאומרים שאהבה היא עיוורת.... וזה נכון....
כי לאהבה העיוורת הזאת אין גבולות בגלל זה היא עושה מה שהיא רוצה...
והיא לא שמה לב שמה שהיא עושה לפעמים פוגע ולפעמים נעים...
זה חוקי בכלל שהאהבה תתנהג ככה?
אם זה לא היה חוקי זה הי טוב... אבל גם זה לא היה עוזר...
כי היא עיוורת היא לא יודעת ליקרוא....
וכניראה שהיא גם חרשת היא לא תשמע מה תגידו לה כי היא קצת משוגעת..
מה לעשות זאת אהבה... לפעמים נעימה למגע.... ולפעמים שורפת ותך עד הורידים....
*** אני בכלל לא מבינה למה אני כותבת את החירטוטים האלה...
אני לא עצובה... אולי כי משעמם לי? או אולי בכלל שכימעט ולא כתבתי?
מענין תגידו לי מה דעתכם ואז אולי אני אדע למה אני עושה את זה...
תגיבו לי בבקשונות = )
לא מאוהבת אם זכרונות רחוקים.... ולא חוקיים = )