
אז יום שישי ה-13 וכמה אופייני לי לשבת בבית אחרי שינה של שמונה שעות אחרי בצפר.
שבוע עמוס בלימודים מבחנים ריבים מחשבות בכי צחוק אני כבר לא מוצאת את עצמי בכול הבלאגן הזה שנקרא החיים שלי,
עזבו עמוס פשוט שבוע דפוק.
מבחינת לימודים-מבחן במתמטיקה הלך גרוע, המורות חושבות שאני מהמרת בגלל שאני כול הזמן משחקת קלפים. פח עלק.
מבחינת ריבים-הספקתי לריב ולצעוק על כול כך הרבה אנשים שכבר אין לי קול.
מבחינת מחשבות-אני פשוט לא מפסיקה לחשוב איך אני יוצאת מכול הסיבוך שניקלעתי אליו, וגם איפה כול ה'חברות' שלי כשצריך אותן.
מבחינת בכי צחוק-הספקתי השבוע הן לבכות והן לצחוק לכול החיים מכול הסיבות שיש בעולם.
מבחינת אהבה-כמעט חצי שעה ישבתי מול המחשב וחשבתי איך אני יכולה לתאר את השבוע הזה מבחינת אהבה, איך אני יכולה לתאר את הרגשות שיש לי אליו והגעתי למסקנה שאין מה לתאר!
I don't believe in the smile that you leave
when you walk away and say goodbye.