מי ידע לפענח את הצופן של געגוע? אותה צביטה הפורטת על מיתרי הלב, אותה כמיהה מכמירה הבוזקת שברי עננה על מחשבותינו, אותה תחושה בלתי נשלטת להיות במקום אחר או עם מישהו אחר. בכל פרידה טמון זרע הגעגוע. הים הרחב הנפרד מגליו ההולכים אלי חוף, הרוח העזה הנפרדת מן המשבים הצפריריים של הבוקר, עצי היער והנוי הנפרדים מעליהם בבוא השלכת, המלחין שהגה וכתב תווים מליבו ונפרד מעליהם ביציאתם לרשות הרבים, הסופרים והמשוררים שניעורו בלילות לקריאתה של המוזה וחרטו אותיות ומילים על חלקתם של גיליונות הנייר וראו את פניני הגיגיהם פורשים כנף ומפליגים למרחקים, האם הנפרדת מבנה החייל באשמורת הבוקר, הנערה המנופפת לאהובה מבעד לחלון הרכבת כשהוא נותר על הרציף... תחילתו של הגעגוע בתחושה של החמצה. 'אילו רק יכולנו להספיק לשהות עת נוספת בחברתם של אלה שהלכו מאתנו, גם אם לזמן קצוב', או 'אילו היינו משכילים לקבל החלטה מזו שקיבלנו בשעתה', חושבים אנו לעצמנו. אחר כך גואה הגל המתפתח בתוכנו, צובר תאוצה וכוח ומסתער על חופי מחשבותינו הלא מוגנים. בקלות יתירה הוא כובש חלקות נרחבות ומציב בהן את דגליו, כאילו היו טריטוריות אויב שניגף. בתחושה של הכנעה מדעת, מלווה ברגשי אשם, אנו מתירים לו לגעגוע לפעפע בתוכנו ולחרוט כתובות קעקע ברבדים רבים של הגיגינו ורגשותינו. לעיתים הוא מנצל את רפיוננו ומעמיק חדור לנפשנו עד כדי פציעה של ממש, המדממת ימים ארוכים עד הגלדתה. אבל, במפתיע, אנו אוהבים את הגעגועים. הם משיבים אלינו קטעי זיכרונות ומראות נשכחים, הם מביאים לנחירינו ריחות דהויים, הם משיבים לאוזנינו צלילים עלומים, הם נותנים פורקן לחוויות שחווינו ואשר טרם הופנמו עד תומן, הם מציפים לתודעתנו שאלות בדבר 'אילו', 'האומנם', 'אולי', 'מדוע', 'מתי' וכיוצא באלה...
ההמשך פה.
כבר שנה שאתה מתכנן את הטיול הזה,שנה שאתה כבר לא יכול לחכות לרגע הזה שתעבור בדיקת דרכונים,בדיקת כרטיסים ועלייה למטוס.
כבר שנה שכול פעם שיוצא לנו לדבר אתה מספר לי איזה טיולים תבחר,באיזה מלון תישן,וכול פעם כשאני שואלת אותך לכמה זמן אתה נוסע אתה שותק.
אז כן חודש בלעדייך,זה נישמע כמו איזה אובססיה גרועה אבל אני פשוט לא יכולה לעכל את זה שחודש אני לא יראה אותך,חודש אני לא ישמע אותך,
חודש שכול יום בו אני יקום בלי לשמוע אותך קורא לי מלמטה שאני יבוא לקחת סנדוויץ' שהכנת לי לבצפר.
אני רק חושבת על זה עולות לי דמעות,כול הלילה לא ישנתי מרוב מחשבות עליך.
דיברתי איתך ואתה נישמע כ"כ מאושר אמרת שהיתגעגעת ושתביא לי הרבה מתנות כמעט פרצתי בבכי וניפרדתי ממך.
מחכה שתחזור והכול יהיה כמו פעם.
אצלי הולך ככה ככה לא הייתי בבצפר כבר 5 ימים הייתי חולה,ביום שישי הלכתי למרכז קניתי לי זוג נעלי עקב חמודות,
ביום שני כנראה אני בתל-אביב אני צריכה לקנות כמה דברים.
מקווה שנהנתם אתמול(:
כן תמונה גרועה.
I'm sorry For all the words I didn't say It's too late Cause now you're gone so far away I feel like I'm lost With nothing left but shattered dreams I'm so lonely I'm holding on to memories But then I feel your love surrounding me And it takes away the pain inside of me I believe
Another day Another time and place Somewhere, someway We'll meet another day Another day Belongs to you and me Somewhere, someway Another day.
♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Beautiful hallucination
