"שירה ,
תיכנסי לאוטו " .אמר לי שחר החבר שלי
בהפגנתיות .
"עוד רגע ." אמרתי ברכות .
חיכיתי חצי דקה הסתכלתי על הנוף בקצרה ונכנסתי לאוטו .
"אני הולך לקנות קפה - את רוצה משהו ?"
"שוקו יתאים לי .."
"אוקי , אני הולך לתחנה וחוזר -
אל תברחי לי ".
לאן אני יכולה לברוח ?.
אני עם החבר הכי מושלם .
בן 17 ,
גדול ממני בשנתיים .
רומנטי ,
מקסים .
אבל למה אני מרגישה שכשאני איתו ,
אני עושה טעות ?.
ישבתי לי בערך איזה חמש דקות ללא תשובה במוחי .
ואז שמעתי את הדלת נפתחת ,
נבהלתי קלות אבל כשראיתי את הפרצוף של שחר נרגעתי .
הוא נשק לי במצח והגיש לי את השוקו בזהירות כדי שלא ישפך .
"חיכית לי הרבה זמן ?"
"בשבילך אני יכולה לחכות שנים .."
שחר חייך ברכות וכרך את ידו סביב כתפיי .
אני לא יודעת כמה זמן ישבנו כך.
מחובקים בתוך המכונית ,
בצפון -
מסתכלים על הכוכבים ,
מוזר להיות כ"כ רחוקה מהרצליה .
**
"אורן ,
שירה התקשרה ?"
אמרה אימא כשחזרה מהעבודה ,
מודאגת ומאוכזבת מעצמה שהסכימה לביתה לנסוע לחמישה ימים הרחק מהבית עם החבר שלה .
"לא אימא , היא לא התקשרה ."
"בדר"כ היא מספרת הכל לאחיה הגדול לא ?"
"וואי אימא , אני גדול ממנה בשנה די לעשות סיפור טוב ?!"
האימא הזאת פשוט מוציאה אותי מדעתי .
מה אני הביביסיטר של שירה ?
מה אין לי חברה משל עצמי ?
*נשמעו דפיקות על הדלת , הבנאדם הזדהה *
"היי מאמי זאת קרן אפשר להכנס ?"
"בטח , 'כנסי ".
"היי מה קורה ?"
"בסדר ,מה קרה ?"
"מה זאת אומרת אסור לי לבוא .?"
"בטח שמותר אבל בדר"כ את לא עושה לי כאלה ביקורי פתע ."
"טוב .. בעצם קרה משהו ."
"שירה התקשרה אליי , כנראה בטעות הפלאפון שלה חייג . לפי מה ששמעתי היא עברה תאונה ".
"מה ?!?!" שאל בהפתעה אורן .
"אני לא מאמין - תודה שסיפרת לי מאמי , אבל אני חייב ללכת להודיע לאימא שלי וללכת לשירה "
"בטח , אני אלך ".

עד כאן הפרק הראשון ,
אהבתם ?..
(יש לי עיצוב חדש , מה אתם אומרים ..? )
