בוקר בוקר אני נוסע לעבודה דרך הכביש הזה.
"ברוכים הבאים לנתיבי איילון", שלט גדול שמופיע 4 פעמים באיילון, הראשונה לבאים מדרום - ביציאה מראשון לציון, השניה לבאים ממזרח - בהצלטבות עם הכביש לירושלים, השלישית לבאים מצפון - ביציאה מהרצליה. והרביעית לבאים מכביש 5 - גם כן מזרח רק טיפה צפונית יותר.
בקטע המרכזי של נתיבי איילון, קיבוץ גלויות ועד גלילות, עוברים 750 אלף רכב ביום.
איזה ברוכים ואיזה נעלים. בין השעה 7 בבוקר לשעה 10 בבוקר יש פקקי ענק שמתחילים בראשון לציון ונגמרים במרכז ת"א לפעמים בארלוזורוב לפעמים יותר צפונה. משעה 15:00 ועד שעה 20:00 מתחילים הפקקים מהצד השני מצפון תל אביב ועד חולון. מי שחושב שבלילה יש רחמים על נוסעי הכביש, טועה גם טועה. בלילה לעיתים יש מחסומי משטרה לתפיסת שיכורים שגורמים לפקקים, ולעיתים בלי כל התרעה מוקדמת משפצים את הכביש ובכך סוגרים נתיבים שלמים.
הבעיה סביב הכביש הזה מחולקת לשניים. האחת היא תשתיתית, איך נבנה הכביש. השנייה היא אנושית, מי נוסע על הכביש.
קצת היסטוריה. בשנת 1964 החליטה הממשלה לקדם מיזם של הפיכת ואדי מוסררה (לימים נחל איילון) לכביש, בשנת 1967 נלקחה הלוואה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי לצורך הפרוייקט והחלו לייבש את הואדי.
מראשון לציון ועד לתל אביב (איילון צפון) הכביש בנוי בצורה של שני נתיבים לכל כיוון וזהו הגורם המרכזי לפקקי הענק בבוקר. מצפון תל אביב ועד עזריאלי (איילון דרום) גם כן יש רק שני נתיבים לכל כיוון וזה גורם לפקקי ענק בערב.
עכשיו גם תנסו לחשוב מה קורה כשסוגרים אחד לשיפוצים.
בעיה תשתיתית נוספת היא המחלפים הנכנסים. לדוגמא, בכניסה של דב הוז בחולון יש 3 נתיבי כניסה, שהופכים אחרי הרמזור לשניים, שהופכים בתוך המחלף לאחד מסוכן ויוצר בלגן.
בעיה תשתיתית שלישית ואחרונה היא צמצום איילון בשתי נקודות מרכזיות. באיילון צפון אחרי חולון הכביש נפתח לחמישה נתיבים, אבל רק שניים מהם מתבקבקים לאיילון ושלושה לדרום תל אביב. איפה ההיגיון? אותו דבר באיילון דרום אחרי עזריאלי, נפתחים חמישה נתיבים אך רק שניים ממשיכים לאיילון ושלושה לדרום תל אביב.
בשנת 1970 הוקמה "חברת נתיבי איילון" בשותפות מדינת ישראל ועיריית תל אביב וכעבור כ-8 שנים חובר החלק הראשון, היציאה מירושלים למחלף קיבוץ גלויות. בשנת 1982 נפתח הקטע שבין מחלף השלום (עזריאלי, הקריה) למחלף ההלכה. ב-1991 נכנס לפעולה גם הנתיב של רוקח-גלילות. ב-2005, נקודת ציון אחרונה עד כה, נחנך הכביש לדרום עד חולון וראשון לציון.
הבעיה החמורה יותר היא הגורם האנושי. גועל נפש לנסוע על איילון. פשוט גועל טהור. כשלי יש אפשרות לדלג לגהה ולנסוע משם אני מבצע זאת. כל כך תענוג לעבור בגהה במקום באיילון, כל כך כיף. גם בגהה יש פקקים, גם שם לחוץ בבוקר, אבל שם היאוש נוח יותר. באיילון אנשים חותכים בצורה לא בטיחותית, מקימים לעצמם נתיב משלהם כדי לשרוף עוד מטר (דוגמא מרכזית, הכניסה מביאליק ברמת גן לאיילון דרום, יש רק נתיב כניסה אחד, אבל הוא מספיק רחב להכיל שני רכבים מקבילים אז למה לא?) והכי מעצבן - אנשים מחליפים נתיב בלי לאותת! בלי לסמן, בלי להודיע, פתאום בום שוברים את ההגה.
ההשפעה הכי גדולה של נתיבי איילון הייתה הפרחת השממה, כל האיזור שמקיף את נתיבי איילון לא היה קיים לפני 18 שנים. המסגר, הקריה, רחוב יגאל אלון, הבורסה ליהלומים וכמובן עזריאלי שהיה עד שנות התשעים המוקדמות חניון למשאיות פינוי אשפה של עיריית תל אביב. אבל עם כל ההשפעה - עזרה בפקקים איין. הבטחות לעתיד? רכבת תחתית, אה וגם הובטח להפוך את הכביש לכביש אגרה. מעניין איך יראה מרכז תל אביב אם זה יצא לפועל.
מספרים שהתלאביבים נוהגים טוב יותר, אני מאמין לסיפורים האלה. אתם רוצים לדעת למה? כיוון שאנחנו מחושלים יותר, אבולוציה רבותיי. אני נהגתי בפקקים בכביש החוף, בכביש 4, בכביש 1, בגהה, בדרום, בצפון. אבל בחיים לא ראיתי את הג'ונג'ל שהולך כשנכנסים לאיילון. יש לי חברים מהצפון ומהדרום שנמנעים מלעלות על הכביש הזה אם הם לא צריכים. הם פשוט מפחדים, ואני מבין אותם לגמרי.
פרט מעניין אחרון. זוכרים שאמרתי בתחילת המאמר שיש 750 אלף כלי רכב ביום בין קיבוץ גלויות לגלילות. אז שימו לב את המרחק בין המחלפים - מדובר בסך הכל ב-10 קילומטר. נגיד שזה אומר שכל שעה עוברים 50 אלף רכבים בתחום הזה. זה אומר 5000 רכבים על כל קילומטר! 5 רכבים על כל מטר! כלומר צריך שיהיה בכל זמן נתון 5 נתיבים בשביל שלא יהיו פקקים!! זה מ-ט-ו-ר-ף!!!
אז.. לעניין התשתית אין מה להרחיב, צריך עוד נתיבים ומהר, כמה שיותר יותר טוב, שיקנו מצידי מאנשים את הבתים שלהם ויבנו שם נתיבים.
לגבי העניין האנושי\חייתי הפתרון שלי הוא פשוט מאוד. איילון מפוצץ במצלמות האח הגדול, לי אין בעיה לשים גם כן מצלמה בשמשה הקדמית\אחורית של הרכב שלי. הרי אפשר לראות בקלות רכב שחותך בלי לאותת, שמחליף נתיב בצורה פראית, שבונה לעצמו נתיב, שעוקף דרך השוליים. אפשר לצלם בקלות את המספר רישוי (בכביש 6 עושים את זה יום יום). אז למה לא בעצם? למה לא לבצע מהלך אחד הגיוני בנושא. למה להתעלם מזה שנהרגים עוד ועוד אנשים על כבישינו. אין יום שאני נוסע ואני לא רואה בצד הדרך תאונת דרכים. פעם לפני הרבה שנים עף לי אופנוען מעל הראש כי הוא החליט לחצות באדום. בשביל מה זה היה טוב? הכל עניין של אכיפה - תשאלו את רודי ג'וליאני. זה וחינוך, אבל אני לא בונה שנהגי איילון יחונכו בקרוב.
קבלו תמונה נדירה - נתייבי איילון רייקים. כן זה קרה ביום כיפור שנת 2004...
נסיעה טובה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
