הבלוףף של דידוש [=

קמתי בבוקר ,

התארגנתי הלכתי לבצפר .

אני מגיעה ,

אני שוומעת אזעקה .

בשיא האדישות אני הולכת למקלט .

כל החברים שלי בלחץ , בוכים .

ואני ?!

אני בסטלה של העולם .

אז אני ו - 2 חברים שלי התחלנו לעשות שמייח .

ניסינו לעודד אותם ,

לפני שגם אנחנו נתחיל לבכות .

על הדרך אני נכנסת לאינטרנט של הפלאפון ,

רואה שנפלו כמה בקריית שמונה ...

יוצאת החוצה ,

בום ענקי ,

דופקת ריצה למקלט ,

ומרגישה כמו אז , ב- 2006 .

אז לא נראלי שככה אתם רוצים להתחיל ת'יום שלכם .

ואני גם לא מאחלת לכם , ולא לי .

תכלס , אין נפגעים , אבל הלחץ שעוד יהיו ( חס וחלילה ) , לא עווזב אותי .