השעון המעורר שלי, ציפצף,
הבנתי שזה הזמן להתעורר.
חיכה לי יום ממש כיפי.
נכנסתי לאמבטיה,
אחרי שעה וחצי, יצאתי מהאמבט.
התלבשתי בבגד שחור, על החולצה הפעם היה כתוב משהו, אך, לצערי הרב לא ידעתי לקרוא.
לבשתי ג'ינס ארוך שנראה עלי, די, טוב, לדעתי.
הכנסתי משהו לפה.
סידרתי מהר ככול שאפשר, את שערי הארוך והאדום, עשיתי לעצמי קוקו ארוך וחמוד, אך אהבתי יותר צמה.
רצתי מהבית, מהר ככול האפשר, היתי בידיוק ב-6.00 בצומת.
ראיתי ילדה עם שער ארוך, בלונדיני עיניהה היו כחולות מבריקות בשקיעת השמש.
פניתי עליה: ''סליחה, את ראית פה בנים?''
היא התעלמה מהשאלה כיאילו היה לידה זבוב שזימזם לה ליד האוזן,
''סליחחחהה!'' אני צעקתי.
''כן, ממצב? במה אוכל לעזור לך? , עם אני אוכל כמובן, ציחקקה היא.
ניסיתי עוד הפעם: ''סליחה, את ראית במקרה שתי בנים ושתי בנות?''
''איך ניראים הבנים?'' ניסתה היא לעזור לי.
''אחד, עם עיניים חומות מבריקות, שער שתני חלק'',
''ואחד, עם שער בלונד כהה, ועיניים ירוקות בהירות, ושזוף כזה...''
זה, זה, זהה, גימגמה הנערה בעלת שער הבלונד ועיניים הכחולות הבהירות.
''זה...., מה?'' שאלתי אותה.
זה לא צ'ייס וג'ארד, נכון ילדונת?
כן,כן,כן!!! כבר ידעתי שזו או אליס או שר.
''ואיך קוראים לך?'' שאלתי אותה ועשיתי לה עיניים של מלאכית.
לי...?
לי...
''לי קוראים שר, ומה.. מה?? איך קוראים לך? ענתה לי.
שמי אלכסנדרה, את יכולה לקרוא לי אלכס. אמרתי והתישבתי על המדרגה שליד הרמזור.
''אההאאההה'' אמרה שר והתישבה על המדרכה, גם.
ושר התחילה עם השאלות: ''את יתומה?''
כן,כן,כן. עניתי לה במהירות.
'' מאיפה הבגדים החמודים האלה?'' שאלה אותי בתימהון
''אני מעומצת'' אמרתי בשקט וקמתי כאשר ראיתי חתלתול כתום מהלך ברחוב.
''אהאאההאאאהההה, אני מבינה, אני הומלסית וגם יתומה, כל החב'רה שלי יתומים'' :
''את, צ'ייס, ג'ארד, אליס ואני''.
לא הספקתי להוציא מילה והיא קפצה פיתאום: '' אז, את באה איתנו לקניון!?!?''
נכון, נכון, נכון. עניתי לה מהר ולקחתי את החתלתול הכתום לידיים.
''נו, מה מעכב אותם? למה צ'ייס מתיהמעה? הוא אף פעם לא מאחר!'' אמרה היא וקמה כדי ללטף את החתול.
''אהאאההאאאהההה, יש לי כמה מטבעות כסף!''
''את רוצה גלידה?''
בטח, תודה רבה לך. אמרתי ושיחררתי את החתלתול ארצה.
*ההמשך יבוא*
________________________________________________________________________________________
בבלוג זה
בכל הבלוגים
