בחזרה לתמימות

את אוהבת את ההרגשה שמקשיבים לך

היה אכפת לו מכל מה שאת אומרת ומרגישה

אפילו בשעות הקטנות של הלילה.

את אוהבת כשאומרים לך שאת מיוחדת

הוא אמר לך את זה בפירוש בפנים

למרות שאת היית קצת סנובית ודיי מייבשת

הוא המשיך להגיד לך שאת הכי יפה שיש

גם מבחוץ וגם מבפנים.

עם הזמן התרגלת שהוא תמיד כאן בשבילך

לשאול לשלומך.. ופשוט להיות כאן לצידך

למרות שלא הייתי פשוטה.. מלאה בחומות

איכשהו הוא היחיד שהצליח להוריד את המסכות.

את אוהבת שנותנים לך להרגיש שאת יפה

ומיוחדת יותר מכולן

ופתאום התכווצת מלראות את השם שלו בהודעה

והשקעת בשיחות הרבה מאוד זמן.

הוא ידע בדיוק איך לגרום לך לצחוק

הוא אהב את התמימות שלך ואת מי שאת

כנראה שזה באמת נתן לך פתח לדבר

על מה שהעדפת לשמור שנים בבטן.

כשהבנת באמת מה יש לך בידיים

אחרי שעברה כמעט שנה

למרות שהיית בטוחה שזה ימשך אולי חודש

מקסימום חודשיים...

זה ממש הולך להישמע כמו קלישאה

אבל הוא כבר הכיר מישהי אחרת,

מישהי שכנראה קצת יותר מתאימה

ואת נשארת לך בדיוק באותה הנקודה.

צופה ומאחלת לו את כל הטוב שבעולם.

אבל באמת עם כוונה מכל הלב.

כי הבנת שככה זה כשאוהבים...

אפילו אם זה קצת מהול בכאב.

בפנים את מרגישה סוג של מועקה

על כל התקופה שהספקתם להכיר

שהורדת את החומות והמגנים

ואת כל מה שניסית להסתיר

כי הוא היה היחיד שהיה אכפת לו ממך

אבל את העדפת להמשיך לגונן על עצמך

למעשה יותר קל לך לבדך.

את מצטערת שלא היה לך את האומץ

לומר לו את מה שאת מרגישה מבפנים

לא באמת האמנת באהבה בלי תנאים.

שגם אם זה נראה הכי אבסורד בעולם

בסוף מי שהכי פחות מתאים מכולם

הוא דווקא הנכון.

היא אומרת לי שהיא מעריכה אותו המון..

ומקווה שיהיה לו הכי טוב בעולם.

מהבחורה שנשארה מאחור..

ושהיה חשוב לה למסור

שהיא אוהבת אותו בחזרה.

אבל כנראה שהוא אף פעם לא ידע.

רק הלב רואה היטב.

הדברים החשובים באמת

סמויים מן העין.