(ודרך אגב, אני אתאיסטית).
ובכן, על עצמי איני מאמינה שאתחיל לספר עכשיו- הפרטים המזעריים האלה יבואו בהמשך.
טוב... זו הפעם הראשונה בחיי שאני פותחת בלוג משלי.
למה פתחתי בלוג בכלל? שאלה שאני עדיין שואלת את עצמי. כל כך רציתי לשפוך הכל... לספר קצת על חוויות שעברתי עד כה. משהו בתוכי אמר לי: אם מישהו ייתקל ויקרא אודותיי, אולי יילמד את הלקחים שאני הייתי צריכה להפנים קצת יותר. אולי הקורא יוכל לעצור את עצמו לפניי שייעשה טעויות כפי שאני עשיתי.
ואם איש לא ייקרא? אני כאן שופכת הכל- העיקר לכתוב. ואין זה מתוך שיעמום-בכלל לא, להיפך: אני טיפוס עסוק בדר"כ, אבל לפעמים משהו בתוכי בוער לכתוב, ולכתוב... והנה אני כאן.
טוב, לא "אחפור" יותר מידי. זו הייתה ההקדמה הכללית שלי. אכתוב כשיהיה לי זמן.