היי... בהתחלה חשבתי שלכתוב בלוג באינטרנט זה די..מטומטם..
לא בכוונה של אנשים משועממים שמתחילים לרשום, תמונות, פוסטים..
בקטע של חשיפה.. בקטע שאנשים באמת יוכלו לקרוא את מה שאני יכתוב ולהתייחס.. תגובות..
זה כמו להעמיד את עצמך בפני מראה.. ולראות רק ת'חיצוניות..
אולי אני די מגזימה.. בסה"כ אני ילדה די נורמלית.. כמובן הכל לא ורוד כמו הרקע של הבלוג שלי אבל..
אני אופטימית.. אני כן מסתמכת על המשפט שאחרי כל גל באה גאות..
אני כן חושבת שאם אני יעמוד בפני משבר אני תמיד יחשוב חיובי .. למרות הכל.
כמובן מותר לבכות , מותר לכעוס, מותר לצרוח.. אבל אחרי כל זה.. לחשוב שזה לא סוף העולם.
התחלה די מפגרת אה?
שמי מאי.. שם נוראי בשבילי ..
אני בת 14 וחצי..
בחטיבה..
יש לי אחות תאומה בשם טל, אח גדול בשם אייל ,כלב אהוב בשם קופר ,הורים אהובים ותומכים,
וחברה נפלאה אחת בשם חן.
ואני עדיין לא מספרת לכולם הכול, מקשיבה לכולם וילדת סודות שכולם סומכים עלייה.. SECRET