או הו ! סוף כל סוף , הא ?
קבלו במחיאות כפיים ...:
פרק 26
לשפר את המצב רוח
"כן..." מלמלה . היא נגבה את הדמעות מפניה והתיישבה על המיטה באומץ .
"מה את מתכוונת לעשות עם התינוק ?" שאלתי מהוססת מהשאלה .
"להניק ?" צחקה .
"ברצינות" פקדתי .
"לטפל בו , אני לא אעשה הפלה , גם אם עידו יכה אותי !" תלתה בי עיניים אמיצות .
"טוב..." שקעתי במחשבות . איזה נחמד זה יהיה אם יהיה לה תינוק חמוד ומתוק ואני אוכל להיות איתו . אני אוהבת ילדים .
"אחלה ..." ניסתה לשבור את הדממה ששררה בנינו .
"בר ?" נכנס עידו בעדינות לחדר כשהוא בוהה מעט בבטנה של בר .
"אני מניחה שאתה כבר יודע..." הרכינה ראשה .
"כן , אני יודע" הוא התיישב לידה על המיטה ואני קמתי ויצאתי חרש מהחדר . הרגשתי כמו גלגל חמישי לעגלה , הרגשתי שאני לא צריכה להיות שם עכשיו . פשוט יצאתי בלי לומר מילה .
התיישבתי על הרצפה מחוץ לחדר , מחבקת את רגליי ומסתכלת על הברכיים , כאילו הכל באשמתי , אבל לא , אני חפה מפשע , אני פשוט אני . אולי לא כמו שציינתי בתחילת הספור , אולי אני לא רגילה כמו שחשבתי . יש לי ספור שונה , מלא בהרפתקאות ומאורעות . אולי מעניין אולי סתם ספור שאפשר לרפרף מעליו .
קמתי משם והלכתי לחדר מעט מסוחררת מהמחשבות שמציפות אותי , על הכל .
"מה ?!" טולי לא האמינה "אבל מעידו , נכון ?" .
"כן , מעידו ..." מלמלתי . ספרתי את הכל לה , לא ידעתי למי לספר .
"טוב ," טולי קמה ללכת "אני חייבת ללכת לדניאל , הוא ביקש שאני יעזור לו באלגברה ..." .
היא שמה על עצמה פונצ'ו מחמם ויצאה בטריקת דלת . קול הטריקה הדהד בחדר . הרגשתי מעט ריקנות .
הדרך הכי טובה בימינו היא לקחת כמה חברות ולצאת לשופינג חורף . כן , ככה אני אעשה .
התלבשתי בסקיני ג'ינס וחולצת וי ארוכה ודקיקה ומתחתיה גופייה . נובמבר עכשיו , אין לדעת מה המצב בחוץ ! . הכנסתי לתיק הצד שלי פלאפון , ארנק מלא בכסף , מפתח לחדר ועוד כמה מוצרי איפור למקרה רע . בדרך כלל אני לא משתטה ומורחת עליי המון איפור , אני מסתפקת במראה הטבעי . עם שפתיים נוצצות . ומסקרה מאריכת ריסים .
כתבתי לטולי פתק: "היי טולי מתוקה שלי ,
נסעתי לקניון , תודיעי את זה להראל שלא יחפש אותי בכל הפנימייה . לקחתי את הפלאפון , אל דאגה ! נתראה בקרוב , גלינקה ."
הנחתי את הפתק על שולחן הכתיבה שלנו . נעלתי נעלי עקב גבוהות שלא לבשתי כבר מזמן (אם מתלבשים יפה אז עד הסוף !) ויצאתי מהחדר .
בהליכה מרושלת פּילָסתִי לי דרך אל החדר של בר וקורל .
דפקתי בדלת בעדינות . "מי שם ?" שאלה בר בעייפות . "אני" פתחתי את הדלת בלי התרעה מוקדמת . היא ישבה שם על המיטה גם היא מרושלת מאיזושהי בחינה . קורל ישבה בשולחן העבודה ותקתקה על המחשב בעצבנות . חייבים להוציא אותן מפה .
"למה את לובשת..." ניסתה בר להגיד איזה משפט אבל עצרתי בה מיד "בואו , אנחנו הולכת עכשיו לקניון !" .
בר הסתכלה עליי במבט מוזר וקורל הסתובבה אליי . הייתה שתיקה מביכה . הן פרצו בצחוק.
"מה ?" שאלתי .
"בטח שאנחנו באות , אין מה להתווכח !" צחקקה בר וקמה מהמיטה באמיצות .
"דברי בשם עצמך , לי יש עבודה על הראש !"נאנחה קורל בעצבנות .
"מה ? אל תהרסי את היציאה , בואי , תעשי את העבודה מחר !" ניסיתי לשכנע . היא הביטה בנו ואנחנו הבטנו בה . "נו טוב..." היא קמה מהכיסא וסגרה את המחשב "עדיף שופינג מאשר העבודה הזאתי " .
"אז מה אני אלבש ?" שאלה בר .
"הכי נשי שיש , אנחנו הולכות לעשות שטויות !" קפצתי . נפלתי על התחת . שכחתי לרגע שאני עם נעלי עקב גבוהות (מאד) . קורל עזרה לי לקום .
"תהיה ספציפית ...?" חיפשה בר בתוך הארון .
"כמוני ?" שאלתי אותה . קורל הביטה בי ופרצה בצחוק .
"זה כל כך לא את !" אמרה בעודה מצחקקת .
"זהו , להיות מה שאת לא !" הייתי ספציפית .
"טוב , זה נשמע נחמד !" קיפצה בר ודפקה את ראשה באחד המדפים בארון .
"אח..." נאנחה בכאב . צחקנו . אין כמו לשפר את המצב רוח לחברות הכי טובות .
"B.F.F !!" קרנתי מאושר . הן חזרו אחרי .
לבסוף בר לבשה בגדים מנומרים וקוקו ספונג'ה והחליטה שקוראים לה "אגם" . לא הסכמנו, כי זה היה כל כך לא מתאים לה . קורל לבשה בגדים ורודים ולעסה שלושה מסטיקים בטעם תות . היא לעומת זאת רצתה שיקראו לה "אלונה" . בטח שהסכמנו , ככה יהיה הכי מצחיק , להסתובב בחנויות בשמות בדויים ובתחפושות .
כשהייתי בת 14 קראתי ספר בנות (ממש בנות) שנתן לי השראה לצאת ככה . מאז רק חיפשתי הזדמנויות . הנה אחת , עומדת מולי ומחכה שאני אבוא אליה . יצאנו מהחדר כשאנו מנסות לעבוד על המבטא הצרפתי שלנו . הכי מגניב זה צרפתי ! גם חושני וגם מופתע . הצרפתים נשמעים תמיד מופתעים ! .
ישבנו ברביעית מושבים באוטובוס בדרך לקניון . הפעם החלטנו לנסוע לקניון יותר גדול ורחוק כך שחברים ומכרים לא יראו אותנו ויזהו . פשוט הלכנו על בטוח .
ישבתי עם הגב לנהג ולידי ישב זר בערך בגילנו קורא עיתון . קורל ובר ישבו מולנו וצחקקו .
"בונז'ור" בר הלכה עד הסוף עם המבטא הצרפתי והעניקה לזר ברכת "בוקר טוב" בשפת האם שלה (כביכול) .
"בונז'ור מאדאם" הוריד הנער את העיתון . לא , הוא היה נראה ישראלי . טוב שהוא לא החזיק במבה ביד . הוא לבש חולצה משובצת באופנה וג'ינס ונעלי אולסטאר . הוא נראה ממש חמוד . בר התמוגגה .
"עברית , את מדברת ?" הוא שאל .
"כן" היא ענתה במבטא צרפתי והוסיפה "מדברת קצת" .
קורל ואני פרצנו בצחוק פרוע .
"מה ?" הוא שאל .
"כלום , כלום , אנחנו אוהבות ישראל !" שוב ענתה בר . היא הייתה טובה בחיקויים , אין ספק.
"ווי (כן) , אנחנו טֶרה (מאד) אוהבת ישראל..." הצטרפתי .
"יפה , אני צריך לרדת פה , להתראות" פסק וירד מהאוטובוס .
"ווי , אנחנו יודעות צרפתית !" אמרה קורל ופרצה בצחוק שנית .
נכנסנו בסערה לרחבת הקניון מסתכלות על המרחב הגדול .
"בגדים או נעליים ?" שאלה בר .
"אנחנו טרה אוהבות נעליים , נוׁ(לא) ?" שאלתי במבטא צרפתי .
"טרה, טרה !" ענתה קורל .
"מרד , כל כך הרבה חנויות , כל כך מעט כסף !" הצטערתי .
"יאללה , בואו לחנות הזאת" הצביעה קורל על אחת מחנויות הנעליים קרובה .
"בואו" הסכמתי ורצנו לחנות על עקבינו הגבוהים .
נחמדי , הא ?
אני רוצה תגובות בונות !! :)
שלחתי המלצה לבלוג המלצות לספורים בהמשכים :) קולייייייייי DD:
ליערה: היי מתוקה,
אהבתי קצת את ההמשך אבל עם כל הכוונה הטובה , אני מעדיפה שהספור יהיה רק שלי , מבינה ?
כי בקרוב אני ארצה להוציא אותו לאור ואז אם אני אכניס את הדברים שלך .. אמ.. אני דיי בטוחה
שאצטרך לכתוב את השם שלך . ולא שאני לא רוצה !
אני פשוט מעדיפה שזה יהיה ספר שלי . חוץ מזה ,
עדיף שתהיה במתח , לא ?
שלך ,
עפרי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
