ובכן....החיים שוב היסתבכו לי...

יום חמישי יצאנו לסמאש...הכל היה כרגיל,היה נחמד,נהנתי עד לאיזשהו רגע שכמו תמיד

כמו מטומטמת היתי חייבת להרוס...עליתי כמו מטומטמת על הדי.ג'י של המקום והתחלנו לרקוד איתו

אבל מזה לרקוד..איסלם וויקה ניסו להוריג אותי משם אבל לא הקשבתי..כ"כ כעסתי על ארתור שבאותו רגע פשוט לא חשבתי

עשיתי מה שבראש שלי,וכמו תמיד זאת היתה טעות.

באיזשהו רגע מסויים ארתור קלט את זה בא כולו עצבני,דחף אותי דחף את הדי.ג'י והתחיל כל הבלגן.

רבנו הוא אמר לי דברים שבחיים אני לא אשכח...אפילו מתוך כעס אני לא מבינה איך בנאדם יכול להגיד כזה דבר.

הערב ניגמר בהמון צעקות ובבכי..עד שלבסוף כיוויכול השלמנו.

יומשישי נסעתי עליו...באתי אפילו שלום לא רציתי להגיד לו...עמדתי פשוט כמו מטומטמת ולא ידעתי מה לעשות.

דיברנו סגרנו את העינין הזה,קבענו שלא מדברים על זה אפילו ולא מזכרים את זה.

בערב  יצאנו לזיו,כולם ישבו שם..ישבנו שתינו..למרות שזאת לא היתה בדיוק החברה שלי היה לי כיף

כי פשוט ארתור היה לידי כל הזמן.

אני כ"כ הישתנתי בקשר הזה,אני התחלתי לראות דברים אחרת ולחשוב אחרת..זה כבר אוטומטי נהפך ל אנחנו.

עכשיו כל פעם אני לא רק חושבת עלי אלא על שנינו,אפילו בלי לשים לב אני כבר מדברת לא על עצמי אלא על שנינו בתור בנאדם 1,זה מטורף אני בחיים לא הגעתי לכזה דבר אם מישו במערכת יחסים.אני שמחה שיש לי אותו,אני מקווה שהכל ילך חלק

כי אם אני אעבד אותו,אני באמת לא יודעת מה יהיה.