היום הזה הכי נוגע בי מכל הימים בשנה.
זה אחד הימים הכי קשים והכי עצובים שיכולים להיות.
יש לי כ"כ הרבה ידידים ואנשים חשובים לי שמשרתים
בצבא,ובקרבי.
ובנאדם אחד שנפטר במלחמת לבנון השנייה.
אני חושבת על ג'ניה,חלימון,וובה,אוזבק,שייפר ועוד אין ספור שמות ביום שכזה
בידיעה שחס וחלילה מישו מהאנשים האלה יכולים למות.
העור שלי ניהיה צמרמורת,והלב הופך לחור אחד גדול,אם חלל כועב שנישער בפנים..בעיקר בגלל
בנאדם אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
