מממ..יומשישי ראשון שלי שאני ישבתי בבית..

ארתור עבד,לא היה לי כוח לצאת וגם לסמאש לא היתי הולכת

בלעדיו.

הייתי בבית,יותר בקרב המשפחה..ועייפה אחרי שבועות של לחץ.

כבר כמה שבועות אני לומדת עד5..יש יםם מתכונות...שבוע הבא בגרות..

אין לי כבר כוח,זה כ"כ הרבה חומר ללמוד...כ"כ הרבה דברים להכניס לראש

כשהראש בעצם מפוצץ בהמון מחשבות אחרות.

מחר ארתור נוסע לאילת,לכמה ימים לבקר את אלכס..איך אני מרגישה אם זה?

האמת...די מוזר.

צד אחד הריחוק הזמני הזה בא לי בטוב,כי אני לא יכולה לבלות 24 שעות ביממה

אם בנאדם 1...אבל צד שני...הגעגוע..הדאגה הזאת...והחוסר הזה בחיבוק שלו...

די מפחיד אותי..חח

העיקר ששנינו באיזשו אופן פה בעצם לוקחים את הזמן לקצת דברים אחרים,

מן סוג של הפסקה קצרה של אחד מהשני אבל במובן הטוב של המילה:)

אני כמעט יכולה להגיד שזאת התקופה הכי טובה שלי,שהכי טוב לי אם בנאדם.

אושר במלוא המובן של המילה עצמה,למרות שחסרים לי כמה וכמה אנשים שיהיה לי אם

מי לחלוק את האושר הזה...בעיקר בנאדם 1....

יום חמישי ולאד יוצא מהכלא לחמישי,שישי שבת...היתגעגעתי אליו.

*******

הנושא החם...

עצלי למשל יש המון אנשים שנעלמו,או שהקשר נותק מסיבות כלשהם.

בעיקר אבל העלמות של מישהי מסויימת גרה לי לעצב נורא.

מישהי שהייתה די חשובה לי,די הערכתי אותה,והיא הייתה מן

בנאדם כזה שהשלים אותי באיזשו אופן לשם,בנאדם שתמיד הקשיב ודאג...

פתאום ביום אחד כל זה נעלם לי...ובאמת שאין לי מושג למה.

אולי אני עשיתי משהו לא בסדר,אבל זאת הבעיה שאני לא מבינה מה עשיתי..

וכן היה לי קשה בהתחלה..אבל אחרי כמה זמן שהיתקשרתי וכתבתי

ופשוט קיבלתי סינון אחד גדול,נימאס לי.

אם כל הכבוד גם לי יש גבולות...הבעיה היחידה פה זה החוסר הזה כשהיא הייתה לצידי,

וזה שאני לא מבינה מה קרה בינינו שגרם לניתוק הגדול הזה.