הפוסט הקודם היה ללא משמעות אז פשוט

מחקתי אותו.

החופש הולך ונעלם לו אי שם,ואני בקושי מרגישה שזה חופש...

משעמם,אין מה לעשות ואני גם לא מנצלת אותו כמו שצריך.

מה שכן יצא ממנו זה שחברה טובה שלי באה לבקר בארץ,

לא ראיתי אותה שנתיים אחרי הביקור האחרון שלה פה.

ניפגשנו השלמנו פערים,ויום רביעי נוסעים לים:)

אתמול בערב ראיתי את ליזה שלי:)

בנאדם שכ"כ היתגעגעתי עליו,חברה מאוד טובה שלי שבזמן האחרון אנחנו

לא כ"כ מיתראות כי לא יוצא לנו,היא גרה אם החבר שלה ואני אם שלי רוב הזמן.

בכלל כ"כ הרבה דברים משתנים כל הזמן בלי שנסים לב לזה.

נגיד אני כבר די היתרגלתי לעובדה שיש אנשים שהם כבר ממש לא חלק מהחיים שלי,

היו חלק די גדול אבל עכשיו כבר לא.

ויש אנשים אחרים שניכנסו לחיים שלי,ואני כ"כ שמחה שיש אותם.

יום חמישי שעבר היינו בסמאש,היה נחמד לא הפסקתי לשתות לרגע וראיתי כל מיני אנשים שלא ראיתי מלא זמן.

יום שישי יצאנו למרכז לפי בקשתי חח ארתור לא רצה לעלות,וגם היה ממש יבש במרכז...זזנו ב 1 הביתה.

בכלל אני חידשתי את הקשר אם בנאדם שבעבר היה קרוב עלי מאוד,ועכשיו בגלל שהתחלתי לטייל בזיו אני פגשתי אותה שוב

והקשר חודש מעצמו,כנראה למרות הכל לא שחכנו אחת את השניה.

לפעמים הכל הולך עצלי כ"כ טוב וחלק,שאני עוד יותר מפחדת..

כמו המשפט הזה שארתור תמיד אומר לי:"את לא יכולה לחיות כשהכל בסדר.."

כנראה זה באמת ככה,כשהכל הולך חלק אני יותר ויותר מתחילה לפחד מה יקרה הלאה....