אוך,כמה אני היתעייפתי ביומיים האחרונים...

אני כבר זהו כוחות לא נותרו לי מה שיהיה יהיה אם כל הכעב שיש.

ישבתי אם ליזה ביום שבת וגם ויקה היצתרפה הזמנו פיצה חח,היה נחמד

אין אני פשוט חולה על הילדה הזאת^^...

היום סופסוף מביאים לי ת'פלאפון מהתיקון:)

סך הכל אין לי מה לספר,הכל אותו החרא...

אני רק מחכה לתקופה של הלימודים שיתחיל לי כל הלחץ הזה

ושיהיה לי משהו לעשות,אגב גם קיבלתי צו גיוס איזו גדולה אני הא?XD

לפעמים אני בשוק מכל האנשים שתומכים בי,אתמול זה היה נועם0.0

זה היה כ"כ מוזר אך באותו הזמן הוא אחד האנשים שבאמת הצליח לגרום

לי לחייך ולצחוק קצת מכל הבלגן שיש עצלי...

זה התחיל בזה שאמרתי שרבתי אם החבר,שזה זהו היה הריב האחרון

ושאנחנו שנה ביחד ופשוט לא מיסתדרים אז נועם ענה לי:

"אז מה?אני ואמא שלי 17 שנה ביחד ועדיין לא מסתדרים אבל גרים ביחד"XDDD

זה באמת עודד אותי ל 5 דק' חחח.

בסוף כבר כשאני וארתור רבנו סופית היתקשרתי לאולה ושאלתי אם בא לה לצאת,

היא בתור חברה טובה שלי באה אפילו עד אלי:)ישבנו קצת היא בכתה ביחד איתי ואז קבענו

שביום חמישי הולכים לסמאש,ירדנו קצת לשבת בהדר ואז אני וארתור שבסוף היתברר שלבנאדם יש

בעיות נפשיות רציניות וכמובן גם פיצול על הדרך,החליט שלא ניפרדנו בכלל...

לפי המילים שלו "הכל היסתדר" ואני בסך הכל קיבלתי המון כעב לב וראש,בשביל שבסוף

יגידו לי:"הכל היסתדר"...

אבל זאת לא הנקודה הנקודה היא מה אנחנו משנים עכשיו ואיך משפרים את הקשר,כי שנינו באמת רוצים

את הקשר הזה,ואגב יום שישי יש לנו שנה)))

הרשתי לעצמי להיות כלבה כשפגשתי את אוזבק וזינה אז שאלתי אותם כמה זמן הם ביחד

הם כמובן ענו אם חיוך:"3 חודשים"

אז אני בתור בנאדם טוב אמרתי להם:"אני וארתור ב 3 חודשים נפרדנו:)"

באותו הרגע הם היו מוכנים להרביץ לי,אבל בסדר גם לי מותר להיות לא נחדה מידי פעם

כי כמו ששמתי לב נחמדה לא משתלם להיות בכללל.

בקיצור התחיל לו חודש חדש,חודש הבא מתחילים ללמוד

אז שיהיה לכולנו חודש אם המון בילויים ובלי מצבי רוח משתנים ותמיד חיוך על הפנים:)

(חח יצא לי חרוז)בקיצור הבנתם ולעצמי אני מאחלת הרבה שפיות,בריאות ואהבה:)

אני וליזה שלי:)