אוי אלוהים עד כמה אני מטומטמת.

אין דברים כאלה.אני פשוט לא לומדת לקח אף פעם.

אני בשוק מעצמי איך יכולתי ככה להישתנות בשביל בנאדם כדי שאחרי זה יביאו לי אשכרה יריקה

בפנים,אני פשוט מרגישה כאילו לקחו סכין וסובבו לי אותה בלב כמה פעמים ועוד אם כזה חיוך

על הפנים.אני בשוק מעצמי,אני כועס על  עצמי כ"כ ועליו בכלל אין מה לדבר.

פשוט הכעיבו לי עכשיו בכזאת רמה,שזה הגיע לזהו.אני לא רוצה.

אני לא רוצה יותר להיות איתו,אני לא רוצה לצאת איתו,אני לא רוצה להיות איתו במערכת יחסים.

זה עבר כל גבול.

מה לעזאזל היה לי רע פעם?מה לעזעזל השתנתי בשביל בנאדם כדי שיחרבנו לי על הנשמה.

מה היה לי רע לטייל?לצאת?להכיר אנשים?לחיות בלי לתת דין וחשבון,לצאת לאן שבא לי ומתי שבא ואם מי שבא לי

שלא מזיינים לי בשכל ושאני לא צריכה לפחד להיפרד כל רגע שאני בחוץ.

מה לעזאזל היה לי רע אז?אני באמת לא מבינה אני כזאת טיפשה,אין לי מילים.

ואני חושבת שהוא די נהנה מזה,אני די בטוחה שהוא נהנה מזה מכל המגעילות והכעב הזה

הרי הוא יודע טוב מאוד למה זה יוביל עצלי,ובכל זאת מיתנהג ככה.

אני כ"כ כועסת ומאוכזבת מעצמי

לי מגיע מישו יותר טוב,לי מגיע בנאדם אחר לא כמוהו!

פאק,אני ויתרתי על כ"כ הרבה דברים בשבילו..והוא בסוף עושה את כל הדברים האלא ועוד בא ומנופף לי אם זה מול העיניים.

אני בשוק,פגיע כ"כ חדה וישרה עוד לא ראיתי.

בעיקר אם כזה חיוך וסיפוק,שברנו שיא פשוט.