אני מרגישה עייפות נפשית חזקה,היא לא באה רק עכשיו אבל היא עלתה עכשיו

על הגל,ואני לא יכולה להיתמודד יותר.

אם עייפות פיזית אני עוד יכולה להיתמודד אבל נפשית,כבר אין לי כוח..אני פשוט זורמת.

אני כל פעם מנסה לחשוב שהנה יש דברים יותר גרועים שקורים לאנשים והם מחייכים ולי פשוט נימאס לחייך.

למה אף פעם אין יחס הדדי?למה תמיד יהיה את הזה שמוכן להקריב,לוותר ולעשות הכל והוא מקבל סטירת לחי כועבת

כל פעם מחדש ולא לומד לקח?.

למה אתה תמיד חייב להיתחשב באנשים אחרים ולדאוג להם כשאתה מקבל הפניית גב חזקה?

ולמה לעזאזל אתה אף פעם לא לומד מזה לקח?אתה תמיד נחמד לאנשים אפילו גם אם זה בא על חשבון האושר שלך

ולך פשוט לא אכפת ,העיקר להיות אם אותו הבנאדם.

אני כבר לא מרוכזת בכלום,אין לי כבר כוח לעשות משו,להיתאמץ בשביל משו..אין לי פשוט כוח.

נימאס לי להסביר ולהגיד,ונימאס לי להיות"השוטר הרע"בכל היספור הזה,זה לא מגיע לי.

אני כבר ממזמן וויתרתי על הקטע שתבין אותי,אבל עדיין נישארה בי טיפת אופטימיות שאתה כן תבין,כן תתמוך וכן

תיהיה שם בשבילי כשאני צריכה אותך הכי בעולם,ואתה אומר לי שאני ילדה קטנה,ואני כמו מטומטמת סופגת הכל.

****

יומשני הייתי בצו ראשון,זה היה כזה סיוט!אני לא מאחת את זה לאפחד...להיות תקועה שם 8 שעות ולחכות ולחכות ולכחות..

בסוף אפילו לא נתנו לי פרופיל,כי אני צריכה להיפגש שם אם הקבן המדיין שלהם,ולזיין לו את השכל.

ולמה קיבינימט אני לא אמרתי שאני רוצה קד"צ נהיגה?כי אני מטומטמת!

אתמול היה יומשישי מבאס,לא קרה כלום והכל היה רגיל..לפחות מישה יצאה מהכלא..מעניין עוד כמה זמן הוא ישב שובXD.

שבוע הבא לארתור יש יומולדת..האמת היא שרציתי לתכנן לו יום פינוק אם מסאג'ים וכל מיני שטויות כאלה אבל זה לא יצא...

אני אקנה לו משו חמוד,נלך למסעדה ואז תיהיה ארוחה אם המשפחה...אני מקווה רק ששום דבר לא יתקלקל.

הנה מתחיל לו שבוע חדש,ואני מקווה שבאמת הכל ישתנה לטובה,והאהבה תורגש באוויר.