השבוע היה שבוע מתישש,לא יודעת למה אבל למדתי הרבה ממנו.

ראיתי ידיד שלי שיצא מהכלא(צבאי),הבנתי שהחברים שלך הם לא באמת החברים שלך

והבנתי עוד כל מיני דברים על הדרך,אה כה ובתגבור שיהיה ביום חמישי גנבתי מנטוסXD

הסופ"ש היה רגוע..אתמול היתי בבית סתם כי לא הרגשתי טוב וגם ארתור עבד

ובעיקרון היה לאן לצאת אבל לא כ"כ רציתי...

היום מהבוקר נסענו אם ארתור לעשות על האש אם המשפחה שלו כי לדודה שלו

היה יומולדת,היה נחמד שתיתי המוןXD וארתור לא שתה זה היה ניראה מוזר אבל בסדדרר

הייתה שם ילדה קטנה חמודה כזאת שכל הזמן הציקה לארתור אז בסוף היום

היא אמרה שהיא רוצה לנסוע לארתור ואמא שלה שאלה אותה:"ומה אם חברה שלו?"

והילדה ענתה:"ניתחלף במקומות,אני אהיה אם ארתור והיא תיהיה איתך"XDDD

ילדה בת 10 אגב חחח...

באנו הביתה הוא היה מתת מעייפות כי גם עבד עד הבוקר בשישי,גם בקושי ישן

אז הוא הלך לישון בסלון ואני סתם הישתעממתי עצלו בחדרר:)

היום ראיתי את מישה:)כ"כ שמחתי חחח שיהיה לו בהצלחה היתגייס השבוע

הוא אחד הידידים האלה שאת פשוט מתה עליהם וכשאת רואה אותו

בא לך פשוט לחבק אותו ולחייך:)

סופ"ש הבא יש תיכנונים לנסוע לכינרת,נקווה לטוב:)

****

יום שלישי הזה(שהיה) הדודים שלי עזבו לקנדה,העזיבה שלי עדיין בסימן שאלה

ממש גדול,מה שבטוח אני לא רוצה לגור פה יותר ואם יש לי הזדמנות להיתקדם

ולהציח במקום אחר אז למה לא?במיוחד אם אהובי יסע איתי:)

אבל שוב הכל בנתיים בגדר תיכנונים מה שכן שנה הבאה אני טסה לשם בקיץ,

לבדוק מה הולך שם ואיך שם ומשם ניראה לאן זה יתגלגל.

***

בדרך הביתה עכשיו ראיתי 2 תעונות דרכים,הנושא הזה כ"כ מפחיד אותי.

יותר ויותר יש תעונות דרכים,רוב האנשים שותים ונוהגים זה נושא שממש מלחיץ אותי

כי המון ידידים שלי ואנשים שאני מכירה אם מכונית,ואני אישית די מפחדת מהנושא.

***

אגב מחר בגרות אחרונה:)אז לכל האנשים שיש להם מחר בגרות שיהיה בהצלחה!^^

שבוע טוב לכולם:)

אכן,זהו זה ניגמרר...סיימתי את שנת הלימודים בסבבה

אם כולה 2 נכשלים:) והאמת אני כבר מיתגעגעת למרות שהשבוע הזה

אני עדיין לומדת בקטנה כי יש לי בגרות ב28.6...

המורה שלי להיסטוריה עברה על החוק ובמקום 28 חיסורים רשמה לי בתעודה רק 8:)

כששאלתי אותה מזה זה היא אמרה:"שתקי ותגידי תודה!"XDDD

אני בכיף,לא כמו המורה הזאת בלשון שרשמה לי 19 חיסורים..אפשר לחשובב...

בערב היו 2 מסיבות של 2 אנשים שאני את אחד מהם אוהבת המון והשני סתם נודניק 

אבל לא היתי לי בררה אז ניסיתי איכשו להיות ב שני המקומות באותו הזמן,כי 2 המסיבות היו באותו מקום

רק במרחק של 5דק' הליכה..הלכתי ליותם אמרתי לו מזל טוב,דיברתי קצת אם אנשים..

אחרי זה חזרתי למקום שלנו,ואז קרה משו שהכי הפתיעה אותי..ארתור פשוט לקח אותי

ליומולדת של יותם,כדי שאני אגיד שלום ומזל טוב ולא היתלונן,הוא פשוט לקח אותי לבדד.

זה מעשה שהכי שימח אותי בכל הרעב הזה,היה נחמדד...בסוף נסענו ב-4 הביתה אם ארתור

ישבנו קצת בזיו כי לסלבה היה יומולדת,המשכנו קצת לשתות איתם וזזנו איתו הביתה ונירדמנו

בחיבוק^^.

אני הבנאדם הכי מאושר בזמן האחרון,בלי עין הרע הכל הולך לי מצויין,המצברוח בעננים,

הכל פיקס,ועוד חברה שלי מגיעה לישראל :)

בנאדם שאני הכי היתגעגעתי עליו,והכי חסר לי פתאום בא לפה:)

בקיצור הסופש הלך מעולה,אני מאושרת אבל עייפה...החופש הגיעה,עוד מעט אילת אם אהובי^^

כנראה אם אני רושמת את זה פה..מצבי באמת רע...

אני לא יודעת מה,אני לא יודעת מתי ואני לא יודעת איפה

אבל היחיסים בינינו השתבשו..אולי לא מבחינתך אבל מבחינתי הם כן.

אני כבר המון זמן מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי,שאני אוהבת אותך

ורוצה להיות איתך,והאמת זה עוזר למשך כמה זמן..אבל לא יותר מ24שעות..

הכל ניראה אותו הדבר,הכל ניראה רגיל,שומדבר לא מיתחדש...

אנחנו ניפגשים,רואים טלויזיה,..בפעם ב...אולי מדברים עלינו ורבים..

ואז מיתפזרים והכל ניראה בסדר..

ואז שוב מידי יום זה אותו הסיפור.

אתה מבקש ממני יותר מידי,אני כבר לא יודעת אם אני מוכנה להקריב את זה

אתה בכלל לא מוכן להקריב שומדבר....מה שאמרת שאתה מקריב..אתה לא מקריב אפילו בשיט.

בכל הזדמנות שיש אתה משכנע אותי לעשות את זה ופעם אחת השתכנעתי וניגררתי בעצמי..

הריבים כבר אין כזאת משעמות,אין את הפחד הזה של "מה יקרה אם לא נשלים"...

אין את הפחד הזה של "מה אני אעשה אם ניפרד"....את התשובה יש לי:אני אמשיך לחיות את החיים שלי,

ובגדול אני אצליח,אני אמשיך הלאה.

את התמיכה ממך אני לא מקבלת בשיט,את האדישות שלך ואת הגב שלך זה מה שאני מקבלת..

מבחינתך הכל מצויין,למה?כי לך טוב..לא אכפת לך איך אני באמת מרגישה העיקר שאתה תיהיה בסדר.

וכן קשה לי אם זה,אין לך מושג כמה....כל הבקשות שלך,כל השיגעונות שלך..רק את זה אני מקבלת..

תמיכה?אני לא רואה...אנחנו זוג?נו באמת על מי אני עובדת..אולי מבחוץ אנחנו ניראים ככה,אבל מבפנים הכל רכוב,

הכל נימאס והכל אפל ועצוב.

אין את השמחה הזאת כשניפגשים,אין את הריגוש הזה שהיה בנשיקה...אין את כל ההרגשה הזאת מהליטופים שלך,

אין זה לא אותו הדבר.

מיצינו?אני לא יודעת הזמן יראה את שלו...אבל בנתיים אני זאת שסובלת,ואני זאת שרע לה..אולי גמלך אבל אתה לא אומר..

זה שאתה אומר לי"אני אוהב אותך"וואלה זה מחמם את הלב,אבל אני לא חושבת שזה בא מהרגש האמיתי.

אתה לא יודע מזה לאהוב,יהיו לך כמוני עוד מיליון וכל החלומות והרצונות שלנו ביחד,לא יקרו..

הרי אנחנו ניפרד,והכי מבאס שהזמן רק יהרוס הכל,לא נשנה כלום.

אני דיברתי איתך,הסברתי..לא עוזר כלום...אני כבר וויתרתי ממזמן.

כמו שאמרתי לך אני בחיים שלך הפסקתי להיתערב,זה בדיוק מה שאני עושה.

אני נותנת לך לחיות כמו שאתה רוצה,ולעשות את הבחירות שלך..

הרי בסוף אני אשתוק כמו תמיד,אשתוק ואסבול בשקט..אחייך אליך את החיוך התמים שלי של"הכל בסדר,אני אוהבת אותך"

ובלב יהיה רק חור וכעב אחד גדול...וצער...לא שמחה.

ולך זה לא שינה כלום.אני כבר מרגישה שנימאס לי..

אתה חסר לי,האהבה שלך,הרגש שלך..הכל חסר לי..התמיכה שלך..הכל חסר לי פשוט הכל.

בחיים לא הרגשתי כזב חוסר במשהו וריקנות כמו שאני מרגישה עכשיו.

אנחנו לא מיתעמצים,אנחנו אומרים"יהיה בסדר,מה בסדר?יהיה מצויין" אם חיוך מאולץ מכל אחד ובלב אנחנו אומרים דברים אחרים לגמרי.

חסר לי כ"כ הרבה....וואלה אני לא בנאדם תמים,אני עושה טעיות ולא לומדת מהן,המצפון שלי כבר עומד להיתפוצץ.

חסרים לי אנשים,חסר לי צומת לב,חסרה לי הדאגה אבל הכי חסר לי זה אתה.

אני יודעת שאם ניפרד,לא נהייה בקשר..כל אחד ילך לדרכו ולא ישער זכר מהיחסים שלנו..

רק מה שאנחנו זוכרים משנינו.

וכן אני אסבול,ואני אבכה אבל יעבור לי...בסוף זה יהיה רק זיכרון יפה...ועוד תקופה של משהו שלמדתי ממנו בחיים,

משו שחוויתי והיה לי הכי כיף בו.אני רק מיתפללת כל יום ששום דבר בינו לא יהרס,כי אני כבר לא עומדת בזה וכוח ניגמר לי ממזמן.