ביקורת (ר)צינית

פרטים טכניים:

שם הבלוג: בורחת מהמציאות.. - או שלוש נקודות או בכלל לא.

כינוי:  ™KeReN [?!] יש פה יותר קשקושים מאותיות.

ארכיון: אוהו. כמעט שלוש שנים.

כותרת: בורחת מהמציאות...

תיאור: הנעורים זה התקופה הכי יפה בחיים, ממש עצוב שמגלים זאת רק לאחר שהיא מסתיימת. - אוי, המשפט הזה לא נכון מכל כך הרבה בחינות. יש לי הרגשה שניסית לתרגם את זה מאנגלית.

עיצוב:

ממבט ראשון: אי שם ביער עבות חיו להם יצורים כחולים קטנ-טנים, קראו להם... כן, ניחשתם נכון. הכל כחול פה.

כותרת: תמונה שמחולקת לארבע, עם כל מיני צבעים. זה מזכיר לי את תמונות הקיץ-סתיו-אביב-חורף, רק שזה לא ממש. והאמת? זה צורם עם כל הכחול. אבל הכחול צורם בכל מקרה, אז ניחא.

פוסטים: כיתוב לבן על רקע כחול בוהק.

רשימות: כיתוב לבן על רקע טורקיז בוהק, חלק מהכותרות הן פפיונים כחולים. למה?

רקע: לבן. תודה לאל.

תגובות: איזו הפתעה! כיתוב לבן על רקע תכלת.

בכנות? זה לא משהו. זה בוהק מדי, וזה כחול מדי, ואם את כל כך אוהבת כחול עד שהחלטת לשים אותו בכל רחבי הבלוג לפחות תבחרי גוונים קצת יותר רגועים.

רשימות:

הדבר הראשון שקופץ לי לעיניים (תרתי משמע) הוא אנימציה מעצבנת של תמונות שלך שגורמות לי לחשוב על התקפי אפילפסיה. באמת, זה גרוע.

מיד אחר כך מגיעה רשימה שאמורה לתאר אותך, אבל חוץ מלהגיד לי כמה חורים יש לך בגוף (פחות ממספר הסוגריים המרובעים ברשימה הזו, זה בטוח) ולספור את הכינויים שלך (שוב, אין סיכוי שזה משתווה לכמות סימני השאלה והקריאה פה), זה בעצם לא אומר לי כלום.

הרשימה הבאה נמצאת בתיבה שעליה יושבת ילדה משועממת, ובה כתובים דברים שאת רוצה לעשות. חביבתי, אם עדיין לא היה לך אף יום מאושר בחיים, אז אחד משניים: א. או שאת אומללה באופן היפותטי, או ש: ב. את פשוט לא יודעת לזהות אושר.

שתי הרשימות הבאות מספרות לי על דברים שאת אוהבת ושונאת, ולא, אין בהן הפתעות.

ולבסוף - רשימת קוראים אחרונים.

המף. עד כה שום דבר מיוחד.

תוכן:

ניסיתי, באמת שניסיתי. קראתי אחורה יותר מחצי שנה בבלוג שלך, אבל בחיי, פשוט שאין שם מה לקרוא.

את כותבת כמו שאת מדברת, למרות שאם ככה את מדברת, זה גם גרוע. הכל מלא בשכפולי אותיות, סימני קריאה מרובים יותר מסדרות ריאליטי בטלוויזיה, תמונות שחוזרות על עצמן, וכו' וכו'.

אני לא אוהבת להיות אכזרית, אבל, באמת, אין פה מה לקרוא. כל עוד את מודעת לזה וכותבת לעצמך, זה טוב ויפה. רק אל תצפי שקוראים מזדמנים ישארו שם.

ציון:

עיצוב: 1.5 מתוך 5.

כתיבה: 2 מתוך 10.

עניין: 0.5 מתוך 5.

סה"כ: 2 מתוך 10, וזהו זה.

בכמה מילים: "אל תגידו 'שששש!' לדוד וולדו, אתם עוד תעירו את כל השכונה! <היק> השכונה!"

הרצינית החולה.