אולי תנסי גם כתום?

איך אני מתכוננת לקיץ? רשמתי את הילדים לבית ספר קיץ ולקייטנה. הם מחכים לזה מאוד. אני אבקר בארץ בתחילת הקיץ מה שמסמן את זה ששאר בני הבית לא יבואו לארץ השנה. בתיקווה כולנו נחזור בשנה הבאה. אנחנו רוצים לחזור לעשות קמפינג בקרוב. אולי בסוף השבוע אחרי הקרוב.

הקיץ הזה יהיה בשבילי השלב האחרון לפני שליחת בקשות העבודה בסתיו. אני אכתוב מכתבים והצעות מחקר ואשלח אותם לחברים וקוליגות כדי שיעברו עליהן ויציעו לי שיפורים. אני אשתדל להתקדם כמה שיותר עם הניסויים ואולי ליצור קשרים עם קוליגות עתידיים. כל מה שאספיק ניסויית יהיה לטובה.

רק כשקראתי שזה הנושא החם נזכרתי שהחיים מתקיימים גם מחוץ להצעות המחקר, ושהקיץ, עם השמש, הים והבריכה מעבר לפינה.

דברים שקורים ויקרו:

המאמר הניסויי התפרסם סוף סוף ואני עדיין לא מאמינה שהוא התפרסם והסיפור הזה נגמר, לפחות בינתיים.

יש לי תור לקונסוליה ליום שישי הרביעי ביוני.

ההרצאה מוכנה ואני אוהבת אותה. כתבתי חצי מאמר על הנושא אבל הפסקתי כשהבנתי שלא בטוח שיצא פרסום אחרי הכנס. אני יכולה להמשיך ברגע שאצטרך.

הסטודנטית עדיין עובדת על הקונסטרקטים. יהיה לה זמן לעבוד עליהם עד שאחזור מישראל. לא נראה לי שאזריק בשבוע הבא.

אני עדיין מחכה לתשובה על המאמר התיאורטי. העורך השתגע! הוא מחזיק את המאמר כבר שלושה שבועות אחרי שהשיפוט הסתיים. יאללה, עורך, תחליט כבר!

אני קוראת וקוראת, מתרחבים לי האופקים, מתעמקת לי ההבנה ושאלות באות אלי. הדרך נפרשת לפני והיא מרתקת ומלהיבה, אני מקווה שאוכל ללכת בה. אני מתגעגעת לעשות ניסויים כי אז אני מרגישה פרודוקטיבית בהרבה פחות מאמץ מחשבתי. אבל ניסויים טובים דורשים מאמץ מחשבתי מקדים אז הכל לטובה.

ברקע הקיץ מגיע: כדור הארץ ממשיך להסתובב באותו מסלול סביב השמש, ובגלל הזוית שלו ביחס לשמש, בתקופה הזאת בשנה חצי הכדור הצפוני קרוב יותר לשמש, והרי לכם קיץ.

קיץ תמיד מתקשר לחופש, אבל השנה בעיקר לילדים יהיה חופש. גם אני וממיע צריכים חופש. אולי הנסיעה לישראל, בימים שלא אהיה בכנס ולא אהיה בקונסוליה או בבנק, יהיו סוג של חופש. אבל רק בשבילי. אני בונה על הקמפינג. שם אי אפשר לחשוב על שום דבר אחר מעבר לטבע שאנחנו בתוכו.

אבא שלי תמיד אהב את הקיץ. הקיץ תמיד מילא אותו אופטימיות. בסוף הוא דיבר על לעבור את החורף ולחיות את הקיץ. אני לא מפסיקה לחשוב עליו. הרבה פעמים עם חיוך ותמיד עם המון געגועים. הנסיעה הבאה ומתקרבת וגם בישראל לא אפגוש אותו. אני אלך למקום בו הוא טמון ואדבר איתו שם. לפעמים אני עדיין לא מאמינה שהוא מת. שהוא איננו. הוא כל כך חי בראש שלי. מאז שהוא הלך הכל השתנה. אני התבגרתי. ההתייחסות שלי לחיים ולמי שאני אוהבת השתנתה. כל כך הייתי רוצה לחלוק את זה איתו עכשיו. אני יוצאת לרוץ עכשיו. במגרש אני תמיד מרגישה את הנוכחות שלו.

אמשיך לקרוא אחר כך.