שהחיינו וקיימנו והיגענו לזמן שבו אני מוזמנת לתת הרצאה ואולי לראיון לפני שבכלל ביקשתי, ושהמאמר התפרסם ושהעתיד דופק בדלת והצעת המחקר מתגבשת, אבל
היום באוטו שמעתי קריינית מדברת על מסיבת בריכה שהיא הולכת אליה היום בערב, ונדהמתי להזכר בקיום האחר הזה, של מסיבות בריכה בערב, וחיים שאין בהם חששות והתכונניות ומאמץ והתכוונות והשתדלות וחשיבה בלתי פוסקת על הרצאה, מאמרים, ראיונות ורעיונות.
אני מודה על כל פסיק בחיים שלי, כולל הכל, אבל
זה היה כיף פעם, לדאוג פחות ולחשוב על מסיבות.
מצד שלישי,
עכשיו הרבה יותר טוב מלפני חצי שנה, או שנה או שנתיים. אז מי יודע, אולי מחכה לי מסיבת בריכה מעבר לפינה עתידית?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
