היום בבוקר היתי אמורה להיפגש עם מישהי ולשבת בארומה, ולהסתובב בתל אביב
(אני לומדת בשבח שבתל אביב) וסתם אולי לעזריאלי ולדיזינגוף,
במקום הבצפר,
כי בזמן האחרון אני כל כך מתחילה לתעב את הבצפר שממש אבל ממש לא בא לי ללכת לשם כבר.
יש אצלנו המון ילדים מטומטמים בעיקר בנות.
לא בעצם הבנות האלו סתם שרמוטות ומגעילות,
הבנים הם אלו שמטומטמים.
הקיצר זאת לא הפואנטה,
אני באתי התיישבתי בארומה (מי שלא יודע ארומה זה ליד הבצפר שלי ממש רק עוברים כביש קטן ואתם שם)
וחיכיתי לה.
וידעתי שהיא לא תבוא,
ולא הצלחתי לתפוס אותה בטלפון, וידעתי שאני סתם יושבת ומחכה.
ידעתי שזה יקרה,
לא התאכזבתי לא כלום,
היתי לגמריי רגוע ובסוף קמתי לקחתי את השוקו שלי
והלכתי לאוטובוס.
רציתי להיות קצת בבית עם עצמי.
בכל זאת, מה כבר יש לי לעשות במקומות אחרים?
ואיפה?
הרי חם, וסתם חרא, אין מה לעשות ועוד עם תיק,
ולבד.
אז נסעתי הביתה,
אמא שלי לא בבית היא הולכת לעבודה איזה חצי שעה אחריי
היא עובדת ממש קרוב לבצפר
והיא גם באוניברסיטה
וזה הכול על אותו קו.. היתם מאמינים?
הקיצר באתי הביתה,
סתם היתי במחשב עד עכשיו,
שמעתי מוזיקה, נרגעתי קצת, הכנתי מדריך לפוטושופ ועיצוב להורדה.
אחר כך קראתי קצת בספר שלי
ויצאתי לחנות לקנות אוכל כי היתי רעבה וגם אני צכה לבשל משהו
בשביל שכשאמא שלי תחזור הביתה לא תילל
לי שהיא רעבה
(אני הבשלנית בבית אמא שלי מעולם לא הכינה משהו שהוא לא שניצל >.> )
אז הכנתי קנפי עוף מוקפצות עם צ'ילי מתוק ובצל ירוק
יצא טעים,
אכלתי כבר את החלק שלי
אני עוד צריכה להכין סלט
המנה חמה שלי עכשיו תהיה כבר מוכנה
(כן, עם אתם לא יודעים אני אוכל הרבה. ממש ממש טונות,
ובכלל לא משמינה! ושוקלת כולה 36)
עכשיו אני שותה את הקולה הסקסית שלי
והנה המנה חמה מוכנה
הלכתי לאכול ולהכין סלט, יאללה בי-בי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
