Life By Me החיים ע"פ נסטיה :)
|
 כינוי:
בת: 30 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
יש פה עוד חתולים ליליים חוץ ממני? + מחזירה תגובות.
בזמן האחרון,
אני בכלל לא מצליחה להרדם.
בלילות, אני יושבת מול המחשב עד 2,3 בלילה
יודעת שיש מחר בצפר, אבל בכל מקרה
לא אצליח להרדם.
יושבת, רוצה לישון, רגליים כואבות,
ובכל זאת פאקינג יושבת פה.
אוקיי אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי.
מה?
אתם מכירים ת'הרגשה?
פאקינג יש פה עוד ליליים כמוני או שזו רק אני?
הקיצר היום שוב פספסתי בצפר.
אני שונאת בצפר!
ברצינות, הלוואי שכבר יהיה פאקינג 10 ביולי.
הלוואי. 
שוב חיכיתי לאותה אחת, הפעם היא הבטיחה לבוא,
בבצפר לאמר שלא מרגישה טוב להשתחרר ולפגוש אותי בארומה.
אבל ידעתי שבמוקדם או במאוחר
היא שוב תדפוק אותי,
וכך גם היה.
הייתי בארומה, ולא בידיוק חיכיתי
יותר דיברתי איתה בטלפון רוב הזמן. ויש ילדה אחת
שהיתה חברה ממש טובה שלי
ופתאום היא תופסת לי היום בבוקר תחת,
חוטפת לסבטה ת'פלאפון
ומתחילה לדבר איתי
ועוד איך?
קודם זה הלך כאילו בסבבה
"הי מה קורה"
אחרי כמה שניות אומרת לי
"סבטה לא הולכת לשוממקום, היא צריכה ללמוד,"
כאילו מי היא?! לעזזל
מה היא מחליטה?
ועוד גם משהו דפוק.
אני שואלת אותה "מה אכפת לך מה סבטה עושה,
תכננו ללכת, בא לך לא להרוס?"
אז היא אומרת לי
"סבטה חברה שלי אני רוצה שהיא תלמד"
בסדר,
אבל עם כבר
גם אני הייתי חברה שלה
והיא עוד אמרה שחברה טובה מאד.
אז מסבטה אכפת לך? ממני לא?
ויודעים מה הכי דפוק? שגם אני וגם סבטה לא הברזנו
מאז המחצית הראשונה, ואנחנו לומדות פי 10 ממנה!
(נטשה)
אחרי זה אני אומרת לה
"תביאי את סבטה"
מנתקת לי!
קיבינמט
היא מנתקת!
אני מקשרת שוב
והיא מנתקת לי
ושוב
ושוב
וברגע כלשהו
אחרי איזה 20 שיחות שהיא ניתקה לי,
פשוט בא לי לבכות!
היא ככה דפקה לי הכול!
והבנאדם האחרון שאני אתקרב אליו או אדבר איתו
זו היא.
שתשכח שהיינו חברות.
עם בא לה כל כך לתפוס פוזה,
שתתפוס אותה במקום אחר.
שתקפוץ. 
למה לעזזל אכפת לי?
הקיצר אחרי זה הלכתי לתחנה
ופתאום אני רואה את טלי ינאי (מורה אחראית משמעת
ומחנכת ז'4)
אני קולי כזה רק שלא תראה אותי,
והתחלתי לברוח.
הלכתי לתחנה אחרת אחת יותר רחוק מהבצפר בכיוון השני.
ברחתי, ברצינות רצתי.
הגעתי לשם פיתאום מרגישה כאילו תקעו לי סכין בבטן.
קיבינמט כאבים!
הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ.
ישבתי מקופלת על המדרכה חיכיתי לאוטובוס
כשהוא בא
לפחות איכשהו נרגעתי
ישבתי באוטובוס עדיין כאב,
כנראה נרדמתי, או התעלפתי,
או לא'דעת מה.
התעוררתי תחנה לפני התחנה שלי
ורצתי ממש רצתי הביתה
ואתם לא יודעים כמה כואב זה לרוץ.
בחצי הדרך ויתרתי על הריצה,
והתחלתי ללכת
במדרגות בבנין זחלתי.
:(
כול כך כואב.
באתי הביתה נעלתי ת'דלת זחלתי למיטה
בבגדים
ונרמתי.
הכאב בטן פשוט נעלם.
התעוררתי כמה פעמים ונרדמתי שוב
ואז התנתקתי ממש
וישנתי עד 5 וחצי
ב5 וחצי אמא שלי צלצלה והעירה אותי.
נפגשנו והלכנו לאכול במסעדת אטליז ממש מגניבה
ואז הלכנו הביתה.
ראיתי כול מיני סרטים במחשב.
בובספוג,
כמעט מלאכים וכו'.
חח 
טוב,
ראיתי סרט שקנינו
ואני עד עכשיו פה
(ניסיתי לצרוב את הסרט, לא הלך)
הקיצר עכשיו אשמור את זה ואלך לישון.
מחר בטוח הולכת לבצפר.
ארזתי כבר ת'תיק
אוהבת,
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
