שוב ,מחדש ,לנסות ולהתנסות ולהתחיל כבר.

כדי להתחיל לכתוב

צריך לדעת לעשות את זה.

ואני לא כל כך שולטת בזה כרגע,

עבר הרבה מאז שכתבתי ,ותמיד דחיתי את הבלוג.

דחיתי בגלל שחשבתי שזה ממש סתמי,

זה לא נותן לי כלום.

לא עשיתי בלוג מפוזה של יאי בלוג כמו כולם.

עשיתי כי אני פשוט אוהבת לכתוב,

אבל משהו נתקע.

אוי אני כותבת עכשיו כאילו בלוג זה בודהה או משהו =S

אבל אם אני רוצה לכתוב פה, אני פשוט אכתוב

זה לא משהו שצריך להתווכח עליו יותר מדי,

התווכחתי. והבלגתי.

אגוז מלך משובח שמכפר על מעשיו D:

אין פה מה לכפר אבל בכל זאת,

יאללה נמשיך לכתוב כמו פעם :}

מה אתם אומרים?

לא אכפת לי, העיקר הדעה שלי אם לפתוח שוב בלוג או לא.

לא?

כן.

= = = = =

מה נשתנה?

ה מ ו ן.

כמו בן שגילו לו שיש לו הורמונים נשיים והוא יכול ללדת!

והוא ילד!

אבטיח מוזר כזה...בלי גרעינים :S

חחחחח

סתם. עזבו.

= = = = =

עבר עלי המון, אז זה מין תימצוט במילים :

- שמתי לב שיש לי יותר ממה שאני חושבת, אני מקווה.

ואני שמחה בחלקי.

אבל גם גיליתי שאני פלסטיקית , לא תמיד, אבל יש לי מזה מספיק.

טוב נו...כמו רוב הבנות,

אבל אני לא כמו רוב הבנות , זה מה שאני חושבת לפחות.

יש לי יותר משיער ובגדים וראש1.

- חברים זאת מילה גדולה.

אם יש מישהו שאני אוהבת זה אחדים מהחברים שלי.

כל השאר בגדר ידידים מצידי.

ואני גם תמיד אומרת, יאללה בואי נחפש חברים בערים אחרות, כי יבנה אבודה.

כן יבנה חח

אז מאיפה אני אתחיל למצוא עכשיו?!

מה מהאינטרנט? עוד דבר נדוש אחד.

אז מה שצריך, זה לשים לב לטוב שבחברים שלי.

וזה מה שניסיתי לעשות..

ויצאתי רק עם אחדים שאני מרגישה שיכולים להיות חברים טובים שלי.

ושניים מהחברים הכי טובים שלי..מעצבנים אותי ברמות.

שניים זה המון. :( כי זה חברים הכי טובים.

וגם מהבחינה של X.X.X , הילדה הזאת המעצבנת.

שחושבת שיש לה מקום אצלינו.

אבל היא החשיבה את המקום לבד, לא נתנו לה אותו אף פעם.

ואני לא מדברת בגסות או משהו,

היא פשוט נכנסה לנו לחיים בלי לשאול ם.ם

- צריכה חופש מהמשפחה קצת.

- אירועים שקרו לאחרונה :

~~הנסיעה לירושלים לניתאי! עם תשעים והראל.

(תשעים=פאר, אני שמונים ד"א. חח, זה מתאים לאופי שלנו הכינויים)

~~ מסיבת היום הולדת של תשעים במקס ושל אבירם (: אחרי המסיבה של אבירם, היה מצחיק תאחת

גם נגעתי בתחת עם הרגל שלי חחח (מאי!).

~~ ינונה כמעט מת (: חח

~~ חן הזאת :]

~~ אני ובן דוד שלי טל כנראה מתנדברים ב"תנו לחיות לחיות"

הגענו להחלטה הזו היום,

לדעתי זו תהיה חוויה , מקווה שיתממש.

~~ בקרוב אני נוסעת לצימר ל5 ימים. לעלעל54לטא54.

~~ בקרוב בלבול ע נ ק י .

~~ בקרוב ניתאי מגיע?

~~ בקרוב אני אהיה אצל טליק הרבה , אוהבת אותך 3>.

~~ וקרני אני מתה שיקרה כבר משהו בקרוב! שאני אפגש איתך,

אין עליך בת דודה ששותה חלב היישר מהציצי :) ומחליקה אותו עם המחליק ושרה לו שירי אהבה

ומכניסה לו פתקים לכיס

ונוסעת איתו לתל אביב

ופוגשת אותי שם

ויופי טופי (: חחחחחח אוי ווי.

~~ הרבה דברים יקרו בס"ד.

~~ יום הולדת בקרוב, גם לאח שלי , גם לאבא.

משפחה או לא חח.

(?!)

- אני מבולבלת .

- אני רוצה את החופש שלי להשגת מטרות ולהשגת שמחות.

אנשים אחרים, חוויות חדשות, מיצוי דברים.

כל אחד צריך לא?

סו אר יו

נסו אפילו לבד,

תכינו לעצמיכם רשימה של דברים שאתם רוצים לעשות לחופש הזה ולממש אותם.

אבל אם תחליטו לעשות אותה,

תעשו אותה מרצון מוחלט לכל דבר-

רצון לעשות הכל עד הסוף, ובכלל לעשות משהו כזה כמו מה שכתבתם.

רשימה של דברים אפשריים לעשייה, ובעלי תושייה ורצון וכל מה שתרצו לעשות החופש :}

אני אומרת לכם,

כשכתבתי את הרשימה הזאת..

זה נתן לי הרגשה טובה ו..פשוט כיף, גם ניצול חופש!.

= = = = =

 " The more i see -

The less i know ,

The more i like to let it go

Hey oh... "

= = = = =

חשוב מאוד :

אני אתאר קודם מקרה, וקורים כאלה אלפים :

בשיעור האחרון של מחול המורה נתנה לכל אחת תעודה על השנה וכתבה שם מילים על כל אחת.

מה שהיא כתבה לי :

" איזה אנרגיות מדהימות, מים שקטים חודרים עמוק

כזאת שקטה אבל עם כל כך הרבה אהבה לריקוד.

נהדרת, היה לי כיף גדול לראות את הרצינות וההשקעה.

כל הכבוד."

היא רואה אותי בתור ילדה שקטה מדי.

שקטה אבל עם אופי.

אז זהו...

אני לא.

ואמרתי לה את זה, והילדות שאיתי ש"מכירות" אותי אמרו שאני כן קצת.

אולי הן מכירות אותי, אבל הן לא עד הסוף.

מי שמכיר אותי באמת, זה האחדים האלה שאמרתי- וגם לא.

אולי רק איזה...6 ילדים מכירים אותי באמת.

וכל השאר רק חושבים שהם מכירים אותי - חמודה ,נותנת עצות, שקטה.

האופי שאני מגלה לכולם מבחוץ הוא שונה מהאופי שלי מבפנים,

ות'אמת, אף פעם לא הבנתי למה אני נראית כזו תמיד.

בקיצור,

מי שרוצה להכיר אותי באמת,

צריך לעבור את החומה הזאת.

אם אני אתן ,אה? חח.

לא יודעת למה יש אותה בכלל...

וגם זאת משימה לעצמי - להפסיק עם זה.

להראות את עצמי.

לא?!

אם לא אני לי בילי D:

= = = = =

אני רוצה חופש בלתי נשכח,

אבל יותר מרצון, צריך עשייה.

אני חושבת שרק בעזרת חברים שלי ועצמי אני אקבל את זה,

ושגם הם רוצים אותו דבר.

= = = = =

אז יוצאים לדרך לחופש המיוחל הזה , מתניעים , ונותנים גז לקיץ חולמני מצחיק כיפי ועשוי טוב טוב בתנור -

ניצול ושעבוד.

דרך צלחה נשמות של סוס,

- כן עשיתי פתיחה משעממת, מהתרגשות חח (:,

ובשאר הפוסטים אני אכיר לכם אותי, למי שקורא פה..אם יש פה כאלה .

כי הפוסט הזה רק כתבתי מה עבר, ומה אני רוצה שיעבור , וטחינה בלאפה עם נגיעות ירבוע מטוגן .

אגב , אני רוצה לשתף אתכם בשיחה עם חן (כל הזמן רצות שיחות כאלה, זה קמצוץ):

אני: אז מה כריך כמוך עושה בלי חסה?

חן: אתה יודע, עדיין מחפש ת'חמאת בוטנים בחיים

אחחח, אהבה ממריחה ראשונה

אני: אחחחח, היא משהו משהו חמאתוש הזאת שלי

אבל אני זוכרת את האהבה הראשונה שלי...

קראווו לה...

זיווה הלחמנייה החיננית.

היא הייתה חתיכת לחמננניה 3>

באמת, היא הייתה רק חתיכה. לא לחמניה שלמה...עשו לה ניתוח כשהייתה קטנה מסכנה. הסרת בצק בלייזר.

חן: היא גם הייתה ססגונית כשטיח בדוהי?

אני: הי לא לקלל!

היא בריב עם שטיחים.

כשהיא נופלת על שטיח הם מדביקים את כל הסומסום שנפל עליהם ולא מחזירים לה@

זנות אוסטריות

חן: מלחמת העולם

אני: פייט!

ראונד 1...

חן: קוווובנגההה (רגשון צב)

אני: סומסום מוכן להתקפה!

ועוד ועוד ועוד....

חח בי אחי :)

- - - - - - - - - -