האלוD:
פעם ראשונה זו מור השקסע |NOT| שכאן ^^
גאד, היום פרק אחרון ^-^"
אך אל דאגה חברים וחברות ... , עונה שניה בפתח חח XD
וואי אתן לא יודעות כמה רצינו כבר לכתוב את הפרק הזה.
תודו שמור ודאגי הם הזוג הכי מושי מושלמים אוור *___*
ודני ויובל יותר מדי פוצי מוצי קוצי בעע >:
סתאאעם PP;
יואו איזה כיף לחפור כאן, בחיי D:
תגיבו תגיבו תגיבו . 3>

23:18

דני תפס אותי כ"כ חזק.מאחורי דאגי זו הייתי אני,ואם לא הוא אז זו הייתי אני.

עמדתי שם בשוק.לא אמרתי מילה,לא זזתי,לא הקשבתי לכלום.רק בהייתי בו,

שמעתי שקט.שקט,הצליל המפחיד הזה.

3 שעות מוקדם יותר.

20:31

מור החליטה שהיא צריכה ללכת לדבר עם דאגי,אבל היא לא רצתה ללכת אליו הביתה

אז היא ביקשה ממני להגיד לדני שיארגן יצאה למועדן וככה מור תוכל לדבר עם דאגי.

"דני?" התקשרתי אליו.

"משלומך?" הוא ענה לי.

"מעולה,תקישיב..מור החליטה שהיא רוצה לדבר עם דאגי – "

"נהדר!" דני קפץ.

"חחח כן,אבל היא לא רוצה ללכת אליו היא מתביישת,אז אתה צריך לשכנע אותו לבוא איתך

למעודן . " אמרתי .

"אין בעיה!!" דני נשמע מאושר.

"יופי,תודה דני-בוי סקסי." צחקתי.

"חחח,יאללה ביי,לאב יו." דני אמר והשמיע קול של נשיקה.

"ביי,גם אני!" אמרתי וניתקתי.

הסתובבי אל מור וסימנתי לה קיי עם היד.

"ייאי" היא אמרה עם היידים.

"יאללה,להתארגן!" אמרתי לה .

"ראשונה במקלחת!!!" אמרתי.

"לא,אני ראשונה במקלחת."

"היי!אבל אני אמרתי." אמרתי מעוצבנת.

"אבל לא אמרת מתי שהתחלנו לשחק." מור התחכמה.

"איזה משחק אנחנו משחקים?!" שאלתי מבולבלת.

"מי שאומר ראשון 'ראשון במקלחת' אז הוא ראשון במקלחת."

"ומתי מתחילים?" שאלתי.

"ע-כשיו.ראשונה במקלחת." מור אמרה.

"ממש בוגר מצידך." רטנתי ומור נכנסה מרוצה למקלחת.
"לפחות יש לך טיפה מוח ללכת לדבר עם דאגי." עכשיו אני הייתי מרוצה.
"כן,כן..." מור אמרה ופתחה את הזרם של המים.

מור סיימה להתקלח אחרי עשרים דקות.

"יופי מור!אני מקווה בשבילך שיש לי מים." נזפתי בה.

נכנסתי להתקלח,למזלה של מור כן היו מים!

גם אני הקלחתי דיי הרבה זמן.נו מה אני יעשה!המים היו טובים.

"נו יוב, תצאי כבר!" צעקה לי מור מהחדר.
"אני אמרתי לך משהו שהתקלחת שעתיים וחצי?" שאלתי.
"אממ..כן!" אמרה מור.
"טוב, טוב אני יוצאת." אמרתי ויצאתי לאחר 7 דק'.

יצאתי והתארגנתי דני שלח לי סמס 'עוד שעה אני באה לאסוף אותכן.3>'

אני ומור בינתיים סידרנו איפור ושיער.

21:48

דני הגיע.

"שלום לכן." הוא אמר שאני ומור נכנסנו לאוטו.

נתתי לו נשיקה והתיישבתי לידו.

כל הדרך הייתה שתיקה.מור הייתה נורא מתוחה לדבר עם דאגי.

22:00

הגענו למועדון.

מור לחצה לי על היד.
"תרגיעי, למה את כ"כ מתוחה?" צחקתי.
"אוף, אני לא יודעת..." אמרה מור ברעד.
נכנסנו למועדון.ראיתי את דאגי עם טום.
"היי." לחקתי את מור איתי ואמרתי להם היי.

מישהו נגע למור בכתף, היא נבהלה והסתובבה לראות מי זה.
"אה,אתה." היא אמרה בקרירות והתחילה ללכת משם.
"חכי,מור..." הוא קרא לה.
"מה?" היא שאלה.
"אנחנו חייבים לדבר." הוא אמר.
"אין לי מה לדבר איתך." היא ענתה לו בקרירות. "מור...בבקשה." הוא התחנן.
"טוב." היא ענתה באי רצון והם יצאו מהמועדון.

"מור,תראי-" הארי התחיל לדבר.
"אני רואה."
"אני לא יודע מה קרה, ואני אוהב אותך. אני מצטער."
"אתה מבין מה קרה פה? אתה יודע כמה פגעתי באנשים בגללך? בגלל כל מה שקרה?"
באותו זמן ראיתי שמור והארי נעלמו.
"איפה מור והארי?" לחשתי לדני.
הוא הסתכל מסביב."אין לי מושג.שנצא לחפש אותם?"
"אני רק מקווה שהם לא יחזרו..." אמרתי בלחץ ויצאנו לחפש אותם. לבסוף ראינו אותם מחוץ למועדון,מדברים.
"יאללה,קר לי.תזרז עניינים." אמרה מור.
"את רוצה את הג'קט שלי?" הארי הציע בג'נטלמניות.
"לא תודה." ענתה מהר מור.
"טוב. בכל מקרה, אני יודע מה עשיתי ואני ממש מצטער."
"ומה אתה רוצה שאני אגיד על זה? שאני עדיין אוהבת אותך?"
"אני לא יודע-"
"טוב,הארי. אני לא יודעת גם. אני לא יודעת מה אני מרגישה. אני לא יודעת אם אני צריכה להישאר כאן בכלל." אמרה מור.

"מור חכי-" הארי עצר אותה.

"הארי,תעזוב אותי די.." מור אמרה מיואשת.

"אני לא יכול." הארי מילמל והתקרב אל מור.לפני שמור הספיקה להבין מה קורה הארי נישק אותה.

"אומג,דני!!!" אמרתי לדני שקלטתי אותם מתנשקים.

"מה?! איך!?" הוא אמר לי בלחישה-צעקה.

"דני?יובל?" דאגי יצא מהמועדון לחפש אותנו.

"פ-א-ק" אמרתי לדני.

"דני,נו באמת למה הוצאת אותי להעלם לי?" דאגי אמר לדני אחרי שמצא אותנו.

"לא..אבל.."דני התחיל להגיד.

"ומה אתם עושים בתוך השיחים בכלל?אם אתם רוצים לעשות משהו אני בטוח שיותר נוח בשירותים!" דאגי המשיך.

"דאגי .. " דני אמר עם קול רועד.

"נו דני באמת בואו נחז-" דאגי אמר ואז נעצר הוא קלט אותם!פאק.הוא עמד שם בשוק.

הוא בהה בהם.
"דאגי-" דני תפס לו את היד, אבל דאגי שיחרר את האחיזה.
"מה אתה עושה?!" מור התעצבנה אליו והסתובבה ללכת חזרה למועדון,אבל באותו הרגע היא ראתה את דאגי רץ משם. היא הגיעה להחלטה שזה הרגע לדבר איתו.
"לא!דאגי!תחכה שניה,זה לא מה שאתה חושב!" היא צעקה.
"כן?טוב,אני כבר ממזמן לא יודע מה אני חושב מור." הוא הביט לה לתוך העיניים, הסתובב והלך לתוך הכביש.דני ואני רצנו לדאגי.להסביר לו הכל ושידבר עם מור. מכונית התקרבה אלינו.

דני תפס אותי כ"כ חזק.מאחורי דאגי זו הייתי אני,ואם לא הוא אז זו הייתי אני. עמדתי שם בשוק.לא אמרתי מילה,לא זזתי,לא הקשבתי לכלום.רק בהייתי בו, שמעתי שקט.שקט,הצליל המפחיד הזה.

הכל נעצר. כמו שעון זמן שהחול נתקע בו.דאגי היה שרוע על הכביש,כולו דם.
הסתכלתי על מור, היא עמדה במקום לכמה דקות.
"דאגי!" היא צעקה בקול חזק והתקרבה אליו. עיניו היו סגורות.
היא נגעה בו, ניסתה לראות אם הוא חיי. לא היה אכפת לה שכל הדם נמרח לה על הבגדים, שבכלל הוא נוגע בה, כל מה שהיה אכפת לה זה דאגי.
"דאגי..." היא התחילה למלמל.
"אני מצטערת." היא אמרה ונישקה אותו. בינתיים אנשים יצאו החוצה מהמועדון לאחר שנשמעה הצעקה של מור."תזמינו אמבולנס!" דני צעק וחיבק אותי יותר חזק.
"יובל!יובל!" דני קרא לי.לא עניתי..הייתי בשוק ממה שקרא.

"יובל!תעני!!!" דני נראה יותר מודאג.

התחלתי ללכת לכיוון של דאגי,כמו רובוט.

"יובל!"דני רדף אחרי,התחלתי ללכת יותר ויותר מהר.

"לא נכון,לא נכון,לא נכון." מילמלתי לעצמי.

"יובל!" דני היה מאחורי.הגעתי ליד דאגי.

"הוא חיי?"  שאלתי את מור חוששת.

"לא יודעת."היא ענתה כולה בוכה.

"יובל!!!" דני צרח לי."בואי לפה!!" שוב לא עניתי..דני התקרב אליי ,

לקח את שעריי אחורה "יובל.." הוא אמר מתנשף,

"הוא יהיה בסדר.אני מבטיח." דני חיבק אותי.

דמעות התחילו לרדת לי מהעיניים,חיבקתי את דני.

לא שמעתי את קול האמבולנסים שהיו מסביב,

שמעתי שקט.שקט,הייתי עסוקה בחיבוק של דני..

"ואם זו הייתי אני?" לחשתי לו.

"תשתקי." הוא אמר לי וחיבק אותי עוד יותר חזק.

"אז זה נכון." מור התחילה להגיד. בזמן שהאמבולנס לקח את דאגי.
"מה?" שאלתי.
"שקט...זה צליל מפחיד." מור אמרה ברעד.