לכבוד החג, הכנתי לסבתות מיני אלבום אקורדיון, דו-צדדי.

צד אחד:

וצד שני:

כל כך התגעגעתי לסקראפבוקינג!

נהניתי מאוד מהגזירה וההדבקה, ולא השקעתי מחשבה מיוחדת מעבר לזה.

ניירות יפים, גוזרים ומדביקים. איזה כיף!

בכוונה לא שילבתי כיתובים או קישוטים. זה לא אלבום זכרונות, אלא יותר מסגרת לתמונה.

יש פה ניירות מדוגמים ו-washi tape. זה הכל. והכריכה עשויה מאריזה של קורנפלקס.

כאן אפשר לראות את האלבום השני. התמונות זהות, העמודים דומים:

איך אני אוהבת את התמונה השמאלית פה למטה, של ניצן. כל פעם שאנחנו אומרים לו לחייך, הוא עושה פרצופים :-)

והנה הם, שני האלבומים, מוכנים וסגורים.

את הסרט אפשר להוריד כמו שרוול. שמתי לב שאנשים מאוד נלחצים כשמגישים להם משהו עם סרט שצריך לפתוח ואחר כך לסגור.

הם ישר מסתבכים ומבקשים ממני לעשות את זה. אז כדי שיהיה נוח, הסרט פה מספיק עבה ואפשר פשוט להשחיל את האלבום החוצה.

אני מאחלת לכולם חג שמח, מחויך ואביבי!