ביומן הנוכחי שלי נשארו עוד שני עמודים ריקים. אני מאוד מרוצה מהעובדה שאני מצליחה לעבוד בו יותר, זה מלמד ומאתגר, ואני מספיקה להתנסות בהמון דברים שרשמתי לעצמי בתקופה האחרונה. והכי חשוב, זה כל כך כיף! אני חושבת שיש יתרון גדול בעבודה בתוך יומן דק יחסית, כי כיף לסיים ולסכם יומן, ויחד עם זאת אני מתחילה להרגיש גם את הצורך ביומן עבה יותר, שיצג תהליך לאורך זמן. אבל אולי כל הההתעסקות הזאת בפלטפורמה נובעת מתוך חיבתי העמוקה למחברות? מה יהיה היומן הבא שלי? Moleskine? משהו שאני אצור בעבודת יד? אולי אני אקנה לי יומן עבודת יד של אמן כלשהו? אולי אני אעבוד על עמודים בודדים ואחבר אותם בכריכה מגניבה? בהזדמנות אני אצלם את אוסף המחברות שלי, כדי שתבינו את גודל הבעיה ;-) בינתיים, אני נהנית לעבוד ביומן הנוכחי, אבל גם מחפשת כל הזמן את היומן הבא. :)

ועכשיו, לקצת עמודים וסיפורים.

זה עמוד שאני מאוד אוהבת. אני לא אוהבת את כל העמודים ביומן שלי. בדרך כלל, כשאני לא מרוצה, אני ממשיכה וממשיכה לעבוד, עוד שכבות, עוד צבע, עד שאני מרוצה, אבל לפעמים מגיע שלב שבו אני מבינה שהעמוד גמור, אני לא מרוצה, אני כנראה לא אהיה מרוצה, וזה לא נורא. גם זה בסדר. זה היומן שלי, ויהיו בו גם עמודים שאני לא אוהבת! תיכף נגיע לעמוד אחד כזה. בינתיים, הנה עמוד שאני אוהבת:

כשהתחלתי את העמוד הזה, ידעתי שאני רוצה קולאז'. בהתחלה, הוא נראה ככה:

כל כך אהבתי את הקולאז', שהיה קשה מאוד להמשיך הלאה. לכן צילמתי :) זה הטריק שתמיד עובד עליי. מקסימום, יישאר לי צילום! ;-)
הדמות במרכז התמונה היא העברת תמונה של ציור יפהפה שאני מאוד אוהבת, ולא מצליחה לזכור את שם האמן. אני מאד אשמח אם תזכירו לי בתגובות, ואני אוסיף לפה. תודה! 

העמוד הבא הוא עמוד של דקות ספורות. יש גם ימים כאלה, ובגלל שחשוב לי להמשיך ליצור, החלטתי שגם עם מגבלות הזמן אפשר ליצור משהו, וזה מה שיצא:

אני מאוד אוהבת את העמוד הזה דווקא בגלל הפשטות שלו. אין פה עומק, ושכבות והמון עבודה, אבל כן יש התנסות בחותמות וסוגי דיו שונים, וצביעה, והפרצוף! אני תמיד מפחדת כל כך לצייר פרצופים, ופה דווקא יצא לי פרצוף כל כך חביב, ששקלתי להוסיף לו את הכיתוב The Man With a Smile In His Eyes לזכר ימי התיכון שלי, אבל גנזתי מפאת הקיטשיות המוגזמת. ;)

גם זה עמוד מהיר מאוד, ונטול מחשבה. עבדתי עליו עשר דקות, בעוד אחר צהריים של צביעה עם ניצן. הוא בחר את הצבעים, אני סחטתי אותם לצלחת משותפת, והספקתי לקשקש קצת לפני שהוא ערבב הכל לצבע בוץ :-)

ובניגוד מוחלט לעמודים הקודמים, זה עמוד של כמה שעות טובות, ואינספור שכבות והתייאשויות קטנות בדרך:

התחלתי מתמונה של ג'ירפה שצילמתי בספארי. הדפסתי אותה בשחור-לבן, עברתי על קווי המתאר:

ואז הדבקתי לתוך רקע שהכנתי ביומן, וצבעתי בג'סו, כדי שיהיה לי נוח להמשיך לצבוע אותה:

היא עשתה לי המון בעיות, הג'ירפה הזאת, כמו פה, למשל, כשציירתי את קווי המתאר שלה בצבעי מים, והם התפשטו:

אבל אלה בדיוק הקטעים המאתגרים שאני אוהבת, כי רק ככה אני לומדת. באיזה צבעים נכון להשתמש ומתי, באיזו כמות מים להשתמש, וכו'. ממש כמו ניסויים במעבדה. תענוג :)

אין לי עוד שלבים בג'ירפה הזאת, כי התמקדתי בעבודה, והחלטתי לוותר על הצילום, שגם הוא אתגר בפני עצמו בחדר העבודה הלא מואר שלי.

ואחרון אחרון חביב:

עוד עמוד שניהלתי איתו יחסי אהבה-שנאה בכל מיני שלבים שונים. בהתחלה, בשכבות התחתונות שלא רואים פה כמעט, כתבתי טקסטים אישיים בכתב יד ובחותמות, מעל לטקסט הוספתי עוד ועוד שכבות שקלקלו-שיפרו-קלקלו-שיפרו, עד שהגיע הזמן להפסיק. ואז הבנתי שבעצם יש לי פה שני עמודים נפרדים ושונים, ולא כפולה. אני אוהבת כל אחד מהם בנפרד, ואת הימני יותר. אז על השמאלי הוספתי את הכיתוב שמזכיר לי שהעמוד יכול להתקיים ביומן שלי ובחיי גם אם אני לא אוהבת אותו ;-) 

אני מקווה שאני לא מלאה אתכם בכל ההסברים והסיפורים, אני משתפת כי אני מאוד אוהבת לקרוא על תהליכי יצירה כאלה!

שיהיה סופשבוע נעים :)