התמונות מצטברות אצלי, אז הפעם מקבץ מרחבי תל אביב.

מה שיש לי להגיד על מחירי הדיור בארץ זה בעיקר: אוי ויי זמיר.

אבל גם עלא בכתי הולך :-)

וגם זה:

תוספת קטנה לסימון המדרכה. יד ביד, לב אל לב.

אני משננת. רזיסט קניות, וריוז את מה שכבר קניתי. לא קל בכלל. 

אום כולטוב. אני מאוד אוהבת את העבודות שלה!

אני כל כך אוהבת להיקלע לחנויות שבדיוק עושות סדר! הצטברו אצלי לא מעט תמונות של מנקינים כאלה, אולי אני אעלה מקבץ.

חתולים שאני לא אלרגית אליהם!

אל תגידו לא ידענו - שימו לב לתאריכים, עוד יש לכם הזדמנות ללכת לשוק הקיץ הזה.

אני בעיקר אוהבת את הגלויות שלהם. הם משתמשים בבליית' כל שנה, ויש לי כבר אוסף.

מישהו כתב לי מסר על המדרכה, בכיכר דיזנגוף. אני עדיין מנסה לפענח אותו. :)

וזה חלון ראווה שמאוד אהבתי, כי העיצוב שלו פורץ את גבולות החלון ויוצא החוצה. לא קל להבחין בזה בצילום, אבל שרשרת אחת של מטוסי נייר נמצאת בחוץ. אפשר להבין את זה לפי החלק התחתון של התמונה, שבו רואים את אחד המטוסים שנמצא מחוץ לחנות. 

זה ממש הצחיק אותי:

וזה מעניין. חשבתי שריבוק שייכים לשנות השמונים, אבל מסתבר שהם עדיין פה, alive and kicking (תרתי וזה ;-), והלוגו שלהם מאוד מאוד מזכיר לוגו של מישהו אחר :)

וזו עוד תמונה אופיינית (בנאלית?) במצלמה שלי. גבים של אנשים בפארק הירקון. אני חייבת לאסוף את כולן פעם ולפרסם ביחד. 

אז שיהיה לכם יום שמח. :-)

שבת, שמש, ים, צבע, נמל יפו.

מתכון מושלם לבילוי משפחתי קצר ומהנה.

רואים את הכתם השחור משמאל בתמונה פה למטה? הוא ישוב בעוד הרבה תמונות. יש לי בעיה במצלמה, ועד שאתקן אותה, הכתם ילווה אותנו.

אפשר ללחוץ על כל תמונה, כדי להגיע לפליקר ולצפות בה בהגדלה.

ככה הבניין הזה נראה קודם:

הקיר הענק הזה ממש הפנט אותי. הציורים, המילים. היה לי מאוד קשה לצלם אותו כמו שצריך, בגלל כל החבלים, האנשים, האמן שהמשיך לצייר, השמש החזקה, ועוד תנאים מגבילים, אבל תסתכלו טוב טוב. יש פה כל כך הרבה פרטים וסיפורים, שזה מדהים. ותזכרו רגע את תחפושת החתול התכולה הזאת. כאן האמן עדיין מצייר אותה, עוד מעט תראו את ההמשך.

הנה החתול שוב, עם תוספת פרטים על בגד הים :)

הציור הזה מטריד מאוד, אבל הוא יפהפה, ושימו לב לשד הימני, הברז על הקיר הפך לחלק מהציור.

לכל אורך הדרך, התרשמתי מאוד מהצבעים. הם פשוט עזים וחיים מאוד.

כאן צילמתי את התרסיסים עצמם, כדי לנסות לחפש אותם בחנויות. עד כדי כך אהבתי אותם :)

שבוע טוב!

(שכה יהיה לי טוב, השעה 1:30, ואני כותבת פוסט)

את הפוסט הקודם, שבו אני אומרת "אוי, אוי, אוי, כל כך קשה לי למצוא דברים שווי-צילום בכפר סבא", כתבתי ביום שלישי. למחרת, בזמן שהפוסט נח לו בטיוטות, מחכה לראות אור, יצאתי לעוד טיול עם ניצן בעגלה, וכך נולד לו עוד פוסט. כי אחרי שהכנסתי לפוסט הקודם את כל התמונות, והצפתי את כל המחשבות והשאלות על מה אני מצלמת, איפה, מתי ולמה, התמונות פשוט הופיעו מולי.

אז הנה עוד קצת תמונות כפר סבאיות, בליווי הסברים קלים. ואגב, באותו יום רביעי, דקות ספורות לפני הטיול האמור, נולד הפוסט הבא. גם הוא בענייני צילום. ואתם יודעים מה, זה לא ייגמר לעולם. יש לי רשימה אינסופית של פוסטים בראש. זו, אגב, עוד תוצאה של הליכות ארוכות. המון המון זמן פנוי למחשבה. אני מקווה שיש לכם כוח :)

בתור התחלה, קצת קירות:

מישהו מכפר סבא מזהה את הקיר הוורוד למעלה? אני לא אגלה לכם איפה הוא, רק אספר לכם שבתוך ההקשר שלו, הוא פשוט קיר מכוער.
וכאן למטה, מאוד אהבתי את הצבעים הטבעיים שייצרו מין קנווס מיוחד:

אבל תראו את התמונה המלאה. סתם עוד חומה:

והפרחים האלה?

מישהו נעץ אותם בספסל ליד הדואר, ואני חושבת שזו תערוכה מתחלפת עם אוצַר יצירתי, כי זאת לא הפעם הראשונה שאני רואה פרחים נעוצים ככה על הספסל הזה :)

ופה, למעשה רציתי לצלם את קיר המתכת האפור שאתם רואים מימין, בגלל כל הנעצים והסיכות שעליו. התמונות של האפור הזה לבד לא יצאו מעניינות בעיניי, אבל דווקא את הזווית הזו, עם הצינור והפסים האדומים שמציצים מהחלון, מצאה חן בעיניי:

ופה עשיתי קרופ במחשב, וקיבלתי עוד תמונה שאני אוהבת:

הו שלום, ומה זה פתאום? צבע זה תמיד טוב. גם כשהצבעים לא מתאימים ;-)

אלה למעשה דגלים שהחליקו במורד העמוד שעליו היו תלויים:

ואז פנינו לאחד הרחובות הצדדיים (אותם, אגב, אני בכלל לא מכירה, כי יותר מעניין לצעוד על הרחוב הראשי), וגילינו בניין עם גדר חי מעניינת, שמבצבצות מתוכה כל מיני אבנים מעניינות. זה ברחוב תל חי, ואם אתם יודעים מי גר שם, או מה זו החומה הזו, אני אשמח לדעת, כי נראה לי שגר שם אומן :)

ותראו את הטקסטורה המדהימה של האבן הזו (שונית??? מה זה, בעצם?) מקרוב:

(גם אתם רואים בה פרצוף, או שאתם חושבים שאני מטורפת?)

ובזמן שניסיתי לצלם את התמונה הצבעונית הזו:

המצלמה החליטה לצלם עם פלש, וצילמה את התמונה שאני הכי אוהבת מאותו אחר צהריים שגרתי:

ולמקרה שרציתם לדעת מה יש לניצן להגיד על נוכחות המצלמה בחיינו:

כן, נו, פוסט שלישי בשלושה ימים. גיליתי שיש לזה הגדרה: Spurt Blogging, ואני, מסתבר, סוג של spurt blogger. כלומר, כותבת בפרצים. אז עכשיו אני בפרץ שיתוף. :-)

מצא את ההבדלים

אפריל 2009, תל אביב

אפריל 2011, כפר סבא

(בהבדל קטנטן. בגודל מקף, נגיד: תיבה מס' 12 בתמונה העליונה, ותיבה 5 בתחתונה)

ליה כלות

צילמתי ופרסמתי כאן בעבר תמונה של בליית (אחת!) בחנות הזו, ברחוב דיזנגוף. ובכן, הן מתרבות!

קרדיט

כשראיתי את השלט הזה, התרשמתי מאוד, כי זו הפעם הראשונה שבה אני רואה שיננית על שלט כזה, לצד רופאי השיניים. אבל אז אופיר העיר את תשומת ליבי לשמות המשפחה הזהים של הרופא והשיננית. קצת פחות מרשים, אם כך :-)

כביסה של אחרים

נראית כמו קאפקייק. 

אסור להרים דברים מהרצפה

וחבל. 

בניגוד למוניטין שאני מנסה ליצור לעצמי, אני לא תמיד מצליחה להרים מהרצפה דברים, למרות שמאוד הייתי רוצה!

רעיון טוב

רק בישראל

גדר, בהגדרה המילונית היא: מחיצה, חיץ, הפרדה, משוכה, יריעה
מפרידה, קיר, חומה; סייג, איסור.

ואם זה לא מספיק ברור (כאילו, רבאק, אם יש גדר, אסור לעבור אותה, למה זה לא ברור???), אז יש גם שלט.

בכל זאת, מעבר לגדר, כמה מטרים בודדים מעבר לשלט, ישראלים רבים, ילדים ומבוגרים, דגים, מאכילים את הצבים, נוגעים בהם, ומעצבנים אותי.

(נחל אלכסנדר)

והתמונה הזו, שצילמתי בחלון ראווה בכפר סבא, מאוד מאוד מטרידה. ויכולה לשמש ככריכה לכל מיני עבודות תזה/דוקטורט/ספרים שאני יכולה לחשוב עליהן.

וכדי שנסיים בחיוך: