שימו לב, נותרו שני מקומות פנויים לסדנת היומנים שמתחילה בעוד שבוע! כל הפרטים כאן, וההרשמה במייל.

היום אני רוצה להכיר לכם איש מרתק. אם אתם קוראים פה מספיק זמן, אתם מכירים כבר את המשיכה שלי ליומנים ויומנאים, ובוודאי תבינו מה גדולה הייתה התלהבותי, כשנתקלתי בתמונה הבאה, ותחתיה הכיתוב, "פיטר בירד עובד ביומן האישי, ועל כתפיו, בתו הקטנה זארה":

התמונה השניה שלו שראיתי הייתה זו, ומיד אחריה נסחפתי לשעות של קריאה אודות האיש המרתק הזה:

בתמונה, פיטר בירד כותב ביומן, מתוך פה של תנין (מת, ברור שמת). התמונה הזאת היא חלק מהיומן שלו, והצבע האדום שאתם רואה בה הוא לא צבע אדום, אלא דם. כן, פיטר בירד שילב דם (שלו ושל אחרים) ביומנים שלו. ולא רק דם, גם חול ועלים ועוד הרבה פריטים שהוא מצא במסעותיו, אבל רגע, תיכף נגיע לזה.

בירד נולד בניו יורק ב-1938, והתחיל לכתוב וליצור ביומנים בגיל 11. הוא ממשיך בעיסוק הזה עד היום, כשהוא בן 76. הוא מצלם מגיל 12, והצילומים הם חלק בלתי נפרד מהיומנים ועבודות האמנות שלו.  בשנת 55, לאחר שקרא את "זכרונות מאפריקה" של קארן בליקסן, נסע בעקבותיה לגלות את היבשת, ועד היום הוא חי בין קניה לניו יורק. 

בירד חי באפריקה ומתעד אותה ואת השתלטות האדם על הטבע כבר עשרות שנים. הוא מצלם, כותב, ויוצר קולאז'ים ויומנים שמתעדים את כל חוויותיו. הוא צילם הפקות אופנה לווג, צילם מסע הופעות של הרולינג סטונס, וגם היה הצלם שגילה את הדוגמנית אימאן:

התמונה מפה.

בכל מקום שקראתי עליו, התרשמתי שהוא אדם נעים וידידותי מאוד, ומעבר לכך שהוא היה חבר טוב של מיק ג'אגר, ז'קלין אונאסיס, אנדי וורהול ועוד רבים וידועים אחרים, נתקלתי גם בסיפורים של בלוגרים שפגשו אותו במקרה, וסיפרו גם הם כמה הוא נחמד ומעניין. בכתבה אחת, מספר אחד הצלמים שעבד איתו, שהוא הגיע לבקר אותו יום אחד, ודרך על תשלילים של צילומים שלו. הכל היה מפוזר על הרצפה, ובירד אמר לו ש"יום אחד" הוא יגיע לטפל בדברים האלה. הצלם לקח את הצילומים ופיתח אותם עבור בירד, ויצא מדעתו כשבירד נתן צילום (חינם) לדוור שדפק בדלת. "ככה הוא היה עם כולם", הוא מספר.

בעמוד הזה אפשר לגלול קצת למטה, ויש שם סרטון וידאו שנעשה לפני שנה, ובו רואים את פיטר בירד עובד על קולאז' גדול, ומדבר. המשפט הראשון שלו נהדר בעיניי, ומסכם בצורה נפלאה את נושא היומנים האישיים:

"אני אוהב דברים שנראים כאילו נעשו ללא שליטה. זה כמו בחיים, אתה פשוט לומד איך להפיק רווח מטעויות וסיכונים שאתה לוקח. זה כמו פאזל, אני מנסה להכניס פנימה דברים שהעשירו את חיי, דברים ממקומות מעניינים, דברים שאני רוצה לזכור. זה יכול להיות חפיסת סיגריות, שיר. ויש כל כך הרבה דברים שאפשר לצלם... תמיד חשבתי שזה קסם".

אכן קסם!

מתישהו במהלך חייו, נשרף ביתו של בירד, ואיתו עשרים שנות יומנאות. ובכל זאת, ישנם עדיין מאות יומנים נפלאים, שהשתתפו כבר בתערוכות ומתועדים גם בספרים.

מאחר שקשה מאוד לסכם איש מרתק כל כך ויומנים רבים כל כך, אני מפנה אתכם ל-Youtube, יש שם סרטונים מרתקים, כולל סרטון תיעודי עם פיטר בירד, וסרטון שבו מתועדת התקפת פילים עליו באפריקה, וגם לאמאזון, שם תוכלו להציץ לספרים עליו, וכמובן לאתר שלו, בו אפשר לקרוא על פועלו בכלל.

ואם מתחשק לכם גם ליצור בצורה חופשית כזאת ביומנים, נותרו שני מקומות לסדנה שמתחילה בשבוע הבא! יצירה חופשית, פרועה, מהנה, ביומן. אין צורך בנסיון קודם, רק בחשק! כל הפרטים בפוסט הזה, והתקציר:

• סדנת יצירה אינטואיטיבית, משחררת ומהנה, שתצייד אתכם בבטחון עצמי, חשיבה יצירתית, והמון כלים וטכניקות מעניינים.
• 6 מפגשים, כל יום שני בבוקר, החל מ-30.6.14. שעות: 9:30-12:30, והמיקום: כפר סבא.
• אורך כל מפגש שלוש שעות, והוא יכלול כיבוד, ערימות של חומרים והשראה אינסופית.
• במסגרת הסדנה כל המשתתפים יקבלו יומן וערכת השראה מלאה בדברים מעניינים.
• עלות הסדנה 1350 ש"ח לשישה מפגשים. 
• ההרשמה במייל: [email protected]

שימו לב, הסדנה הקרובה מתחילה ביום שישי הקרוב. כל הפרטים כאן.

אם הנושא של יצירה ביומנים חזותיים מעניין אתכם, אני מזמינה אתכם לסדנה חדשה שתתחיל בסוף החודש. כל הפרטים בקישור, וגם בסוף הפוסט הזה, שבו בחרתי כמה עמודים מהיומן שלי, כדי לשתף בתהליך העבודה שלי. השיתוף בעמודים האלה לא קל, כי לא את כולם אני אוהבת, לא כולם "יפים", לא כולם ברורים או מובנים, וכל אחד יראה ויקרא בהם משהו אחר. אבל זה טבעו של היומן. זה המקום שלי, והוא לא אמור להיות "יפה" או משמעותי למישהו אחר. מאחר שאני מאוד נהנית לראות יומנים של אחרים, ונהנית לקרוא על תהליכי עבודה, אני משתפת אתכם פה, ומקווה שיהיה מעניין.

לפני כמה ימים, קראתי בספר הזה (אין לי אפשרות לכתוב פה את שם הספר מבלי לשבש את סדר המילים), על Juliana Coles, אמנית שמספרת שהיומנים החזותיים שלה ממש מצילים את חייה, כחולה במחלת הנפילה. אהבתי מאוד את המילים שלה, וידעתי שלא אוכל לנוח עד שהן יהיו אצלי ביומן, וישבתי ועבדתי אל תוך הלילה, עד שזה יצא (האותיות הן חותמות מדהימות של לימור, מקסם שימושי):

הציטוט הזה מדהים בעיניי. "אני לא כאן כדי ליצור תמונות יפות שיגרמו לאחרים להרגיש טוב או בנוח". הנושא הזה של "מה יפה", מעניין אותי מאוד, ואני מנסה להעביר אותו גם בסדנאות שלי, באמצעות הנושאים, האמנים וההשראה שאני בוחרת- דברים מעוררי מחשבה, מעניינים, מסקרנים, מרחיבים, ולאו דווקא "יפים". 

את היומן הנוכחי שלי קיבלתי מאחותי, כשילדתי את אביגיל. קיבלתי אותו כמתנת לידה, בבית החולים. למרות הכאב והעייפות והמצב הכללי המבולבל שהייתי שרויה בו אחרי לידה, אני זוכרת את תחושת האושר כשפתחתי ומצאתי יומן. יומן! מי מביא יומן לבית חולים? ובכן, זאת הייתה מתנה נהדרת. מין חיבור למציאות, חיבור לחיים שלי, חיבור למי שאני, שהוא לא דבר מובן מאליו כמה שעות אחרי לידה.

כמה ימים לאחר מכן, כשכבר היינו בבית, פתחתי את היומן, והתחלתי ליצור בו. באותה תקופה, המדפסת שלי הייתה חדשה ולא ידעתי לכוון את הצבע כמו שצריך, ולכן התמונות שיצאו היו חיוורות ולא ראויות לשום דבר חוץ מ... יצירה. אז ישבתי והשתעשעתי קצת עם תמונה של אביגיל, צבעתי אותה והוספתי פרטים:

כשניצן ראה אותי יוצרת, הוא ביקש להצטרף, וקיבל מקום על העמוד לידי, אבל הוא ביקש גם תמונה, כמו שלי. אז הדפסתי לו אחת, והוא עבד עליה ביומן שלו, ואני הדבקתי אותה אצלי, לבקשתו :-) בעמוד ממול, הוספתי תגית מאחת המתנות שקיבלנו, זו של ריבי.

אני מאוד אוהבת את העובדה שניצן יכול להצטרף אליי ליומן, שזה לא מקום "קדוש", או מקום שאני חוששת להרוס משהו. הוא עבד קצת, ואז עברנו לעמודים אחרים, והוא פשוט בחר עמוד, צייר בו, הדבקנו מדבקות, ונהנינו מקצת זמן איכות יחד, בימים הלא פשוטים שלאחר הצטרפות תינוקת חדשה למשפחה. העמודים לא רצופים, הוא פשוט דפדף וצייר והדביק איפה שהוא רק רצה, ואני איתו. זה נחמד, כי עכשיו היצירות האלה מנקדות לי את היומן, וכל פעם שאני נתקלת בעוד עמוד כזה, זה מחמם את הלב, מעלה חיוך, ובכלל, זה כיף! 

בשנה האחרונה עבדתי הרבה על שימוש בחומרים שלי. זה לא משהו מובן מאליו, כי מאוד קל וזמין לקנות חומרים חדשים, אבל הרבה יותר קשה להשתמש בהם. אז במקום להמשיך לאגור ניירות ומדבקות ווושי טייפ, התחלתי פשוט להדביק אותם. בלי לחשוב יותר מדי, רק להדביק. זה כיף עצום וזה משחרר, ואני מאמינה שרוב הקוראים פה יבינו למה אני מתכוונת! המדבקות האלה של התוויות כאן למטה, היו אצלי "רק" שנתיים, והנה, כולן נכנסו לכפולה אחת ביומן שלי:

החותמת מימין, אגב, נקנתה רק לאחרונה. ובמקום שתשכב במגירה שנתיים, השמשתי אותה מיד. לא חיכיתי לרגע קסום, למשהו מיוחד, לסיבה טובה, או לזמן נוח. פשוט הוצאתי אותה מהעטיפה, והחתמתי. תרפיה. הציטוטים מתוך שירים של גלי עטרי, וברקע אלה התנסויות בצבעים חדשים שקניתי. במילים אחרות, בלגן כללי ומהנה. לא כל עמוד ביומן הוא יצירת מופת, בעל עומק, או משמעות בכלל. זה עמוד של כיף טהור. אין מאחוריו שום דבר אחר!

בעמוד הבא, ניסיתי נואשות לצייר דוגמה שראיתי על טאפט ומאוד אהבתי. אלה הקוביות שאתם רואים מימין. לא הצלחתי בשום אופן לשחזר את הדוגמה, אז פשוט ציירתי דוגמה אחרת בעמוד ממול, וצבעתי. מאוחר יותר הוספתי את המילים לשיר הנפלא הזה.

בעמוד הזה פשוט נהניתי לעבוד עם ג'סו שחור. דוגמה, מריחה, בלי לחשוב, בלי להתלבט, רק ליהנות. באותם הימים ביקרתי ביריד של נתנאלה, וקיבלתי בו גלויה של זוג מעצבות שאהבתי, אז פשוט הדבקתי אותה בעמוד:

באותו יריד, קניתי גם מדבקת ריקמת איקסים של יעל יניב, וגם סלוטייפ (לא כל טייפ הוא וואשי טייפ!) עם טקסט מ-Yooletta, ומיד השתמשתי בהם בעמוד הזה, בנוסף לעוד הרבה דברים מפה ומשם. הרעיון בעמוד הזה היה פשוט להדביק. פיסת הנייר עם הצבע האדום הייתה על השולחן שלי באותו זמן, שארית ממשהו אחר שעבדתי עליו, אז פשוט הדבקתי אותה, וגם עיגולים צהובים מחנות של "הכל בדולר". ומה עושה שם הדג הזה? הוא היה שם לפני כולם! העמוד הזה התחיל כמשהו אחר אחר לגמרי, ואחרי שהוא הפך לעמוד וורוד, החלטתי להשאיר בו את הדג, כמזכרת למה שהיה שם קודם.

אז ככה הם דרים להם ביומן שלי, עמודים של דברים שאני אוהבת, דברים שאני שומרת, דברים שאני רוצה לזכור, ואת כולם אני נהנית מאוד ליצור! העמוד הבא שייך לקטגוריית ההתנסויות. קניתי חומרים חדשים, והייתי חייבת לנסות אותם. העמוד הזה הוא עמוד שעבדתי עליו עשר דקות, לא יותר. אני לא יודעת אם הוא גמור או לא, ויכול להיות שבעתיד יתחשק לי להמשיך אותו, אבל היום אני אוהבת אותו בדיוק ככה, ולא מרגישה צורך למלא עוד.

העמוד הבא גם נוצר מהר מאוד. מצאתי את הציטוט הזה, ורציתי להכניס אותו ליומן. דפדפתי ב-Time Out שאני כל כך אוהבת, מצאתי את הפרסומת הזאת למסעדה איטלקית שהשתלבה לי בדיוק, והדבקתי אותה על עמוד שכבר היה ביומן. העמוד הזה היה צבוע, והיו בו התנסויות לא מוצלחות בהעברת תמונה. אפשר לראות אחת מימין, מבצבצת מתחת לתמונה, ואחת משמאל למטה. אני אוהבת לעבוד בשכבות, אוהבת את השאריות האלה שנשארות בעמוד והופכות למשהו אחר, מזכרת מהעבר. אי אפשר לראות פה מה היה בתמונות שהעברתי, אבל יש שרידים שלהן, צבעים שלהן, והעמוד היה נראה אחרת בלעדיהן. כמו החיים, נו..:)

העמוד הבא גם הוא עמוד של התנסות והנאה. קצת שיחקתי והתנסיתי, וזה מה שיצא:

שני העמודים הבאים הם עמודים שאני לא כל כך אוהבת. אני לא מרוצה מאיך שהם נראים, אבל נהניתי מאוד לעבוד עליהם, והם משמעותיים עבורי. אז הם נשארו ביומן, ואני משתפת אותם מתוך מחשבה שאפשר לחיות עם זה. יכול להיות שבעתיד אני אחזור אליהם ואמשיך לעבוד עליהם או לשנות אותם, אבל כרגע, למרות העובדה שהם לא מוצאים חן בעיניי, אני מחבבת אותם בזכות התהליך שעברתי איתם. makes sense? ;-)

העמוד הבא שייך גם הוא למחלקת ההתנסויות. עבדתי עם החותמת של הפנים האלה (חותמת של Donna Downey), שאני מאוד אוהבת. אני מוכרת אותה בסדנאות שלי, ורציתי להתנסות בה בעצמי, ובשני העמודים האלה קצת שיחקתי איתה, ועם כל מיני טכניקות שרציתי לבדוק:

גם העמודים האלה לא גמורים, אבל מבחינתי הם חשובים, כי יש בהם הרבה דברים שרציתי לעשות ולנסות. וזו המהות של היומן ושל העבודה בו. ההנאה מהתהליך, מהדרך, מההתנסות בכל טכניקה וחומר חדש שאני רוצה, בלי התחייבות או מחשבה על תוצר כלשהו. 

ולסיום, אלה עמודים שעליהם ניקיתי מכחולים ושאריות צבע, והם יהיו הבסיס להמשך. אני מאוד אוהבת שיש לי ביומן מין יצירות אבסטרקטיות שכאלה, הן יהיו התחלה שימושית בפעם הבאה שאפתח את היומן וארצה לעבוד בו:

אני מקווה שנהניתם, שזה מעניין ומסקרן גם אתכם!

היומן הוא מקום בטוח ונהדר לעבוד בו בצורה הכי חופשית, יצרית, משוחררת ומשחררת.

ביום שישי, 2.1.15, מתחילה סדנה נוספת של יומנים, 4 מפגשים צבעוניים, חווייתיים, מאפשרים, ומספקים של יצירה ביומן חזותי. כל הפרטים בקישור הזה (אנא התעלמו מהתגובות, הן מתייחסות לסדנאות עבר), והתקציר:

התקציר

• סדנת יצירה אינטואיטיבית, משחררת ומהנה, שתצייד אתכם בבטחון עצמי, חשיבה יצירתית, והמון כלים וטכניקות מעניינים.
• 4 מפגשים, כל יום שישי בבוקר, החל מ-2.1.15. שעות: 9:00-12:00, והמיקום: כפר סבא.
• אורך כל מפגש שלוש שעות, והוא יכלול כיבוד, ערימות של חומרים והשראה אינסופית.
• במסגרת הסדנה כל המשתתפות יקבלו יומן וערכת השראה מלאה בדברים מעניינים.
• עלות הסדנה 1000 ש"ח לארבעה מפגשים.
• ההרשמה במייל: [email protected]

למידע נוסף על יומנים יצירתיים (Art Journaling) ומה זה בכלל, אתם מוזמנים לקרוא בקטגוריית יומנים פה בבלוג, ואם יש לכם שאלות, או אם אתם רוצים פירוט, הסברים נוספים והבהרות, התגובות פתוחות, ואתם יכולים לשלוח לי גם מייל: [email protected].

לקראת פסח, הזמינה אותי אודית לוריין בלקין להשתתף, עם בלוגריות נוספות, בפרוייקט מתנות לחג. היכנסו לקישור כדי לראות את המתנות שבחרנו, יש שם רעיונות מקסימים!

אחד הדברים שבחרתי כמתנה לחג, ואני רוצה להרחיב עליו כאן, הוא הספר מציירים יוצרים טועים (הקישור הוא ל"מגדלור", שהיא חנות עצמאית יצירתית ומקסימה ששווה לכם להכיר, והמקום הזול ביותר לקנות בו את הספר. אני יודעת, כי קניתי אותו במחיר יקר בהרבה! :-)

את הספר הוציאה לאור ההוצאה של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, MOMA, והוא ספר סקיצות יצירתי, שמעודד את המשתמש ליהנות מיצירה מבלי לפחד מטעויות:

לאורך הספר משולבים ציטוטים מעניינים:

עם פעילויות יצירתיות:

אחד הדברים העיקריים שאנשים אומרים כשהם מגיעים אליי לסדנת יומן הוא שהם לא יודעים איך להתחיל ומה לעשות. אז היומן הזה מציע שלל אפשרויות. למשל:

ואני אהבתי במיוחד את העמוד הבא, בגלל התקריב המקסים על המלון, שגורם לי לחשוב על מרקמים וצורות ואיפה עוד אפשר למצוא אותם, וממלא אותי בהשראה (ואני בכלל לא אוהבת מלון!):

ועוד עמוד לסיום:

הפורמאט והצבעוניות של הספר הם קצת ילדיים, אבל אני מכירה לא מעט מבוגרים שצריכים ספר כזה, והיו שמחים מאוד להשתעשע איתו, אז מצד אחד חבל בעיניי להגביל אותו לילדים, מצד שני הוא נראה לי כמו חוברת פעילות נהדרת לחופשה הקרובה. 

כל הצילומים בפוסט צולמו על ידי בספר שקניתי בעצמי מכספי, ואין לי עניין לקדם כאן אף עסק או דבר מלבד - יצירתיות. ואפילו, יצירתיות מתפרצת, נטולת חרדות ועכבות, יצירתיות שכל מהותה - הנאה! :-)

אם אהבתם את הספר הזה ועניין החופש היצירתי מעניין אתכם, המלצתי בעבר על ספר דומה, פה.

ואם אתם רוצים להתנסות בעצמכם ביצירה חופשית כדרך לביטוי עצמי, לוותר על הפחדים ופשוט ליהנות, אחרי פסח נפתחת סדנת יומן חדשה ומשופרת.  כל הפרטים כאן, וההרשמה מתחילה עכשיו.

בשבוע שעבר הסתיימה סדנת היומן יצירתי השניה שהעברתי, ורציתי לשתף אתכם בחוויה ובתוצרים המקסימים של המשתתפות.

היו שני מחזורים, כל אחד בן שישה מפגשים, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה אני מעבירה סדנת יצירה מתמשכת. החוויה של ההמשכיות, של הקבוצה, של ההתפתחות משיעור לשיעור, הייתה נהדרת ומלמדת, ואני מאוד שמחה שהעזתי והצעתי את הסדנה הזאת! אני תמיד אומרת שאני לומדת ומקבלת לא פחות מהתלמידים, וגם הפעם זה נכון.

ההמשכיות, המפגשים משבוע לשבוע מספקים הזדמנות להכיר את האנשים טוב יותר, לעבד את החומרים, לחשוב ביחד, להפרות אחד את השני, וללמוד המון. כל משתתפת הגיעה מרקע שונה, עם ציפיות ורעיונות שונים, והיה מעניין מאוד להכיר כל כך הרבה נשים מעניינות, וללמוד מהן. במהלך המפגשים עסקנו הרבה בשיחה, בהיכרות עם אמנים וסגנונות אחרים, בחשיבה יצירתית וביכולת לשחרר ולהיות בתוך התהליך, לקחת את הסיכון של לא לדעת מה יצא בסוף, ללכלך את הידיים, לפתוח את הראש, וליהנות!

עבדנו על רעיונות שונים טכניקות מעניינות, תוך כדי חשיפה לחומרים מגוונים, ואני מעלה פה עמודים מייצגים, כדי לשתף בקצת מהחוויה.

מיני-תערוכת יומנים, אם תרצו ;-)

רקעים שהם חגיגה לעיניים:

קולאז'ים צבעוניים:

שימוש בתמונות אישיות:

והמון תרגילים ביצירתיות:

בשיעור האחרון עבדנו על פורמאט קצת שונה, שהוביל ליצירות המרהיבות האלה:

וזה באמת באמת על קצה המזלג. קשה לסכם כל כך הרבה מפגשים ואנשים ועמודים וחומרים ורעיונות, לכן אני אשתמש במילים של המשתתפות, שסיכמו במפגש האחרון ש"היומן מאוד נגיש ואפשרי, צריך רק לאהוב את זה ולרצות". ובאמת, כל אחד יכול! הנייר סובל הכל, צריך רק לנסות!

זו הייתה הסדנה האחרונה שלי לקיץ הזה, ואני לוקחת עכשיו פסק זמן כדי ליישם את מה שאני מלמדת - להיות בתוך התהליך! כשהפעם התהליך הוא לידה, הרחבת המשפחה, וכל ההרפתקה העצומה הזאת, שגם במהלכה משמיעים לנו כל הזמן את המנטרה של, "לשחרר, לשחרר, לשחרר". וזה וואחד תרגיל ביצירתיות, אם אתם שואלים אותי! 

אז תודה מכל הלב לכל משתתפות הסדנאות, לכל מי שנתנה בי אמון, לכל מי שרצתה וניסתה, וגילתה, והצליחה, ופשוט הייתה - נהניתי מכל רגע!

הסדנאות אמנם הסתיימו בינתיים, אבל אני ממשיכה לעדכן את הבלוג ואת עמוד הפייסבוק, ומקווה להספיק להראות לכם פה עוד כמה דברים מעניינים לפני הלידה!