איפה שובל העדינה ?!
שובל שלא מרביצה ולא צורחת ?!
שובל שמכינה שיעורים ושאכפת לה מהלימודים ?! איפה היא ?!?!?!
במקום זה קיבלתם את שובל -
שמידרדרת מיום ליום בלימודים ,
שצורחת כל הזמן ,
שלבד כל הזמן .
יואו .
זה מטריף אותי .
ואני רוצה להשתנות ולא יכולה .
כי בשביל זה אני צריכה חברים אמיתיים .
וצר לי להגיד את זה אבל .
אין לי הרבה כאלה .
אולי 3 .
כל השאר ?!
סתם פוזה .
משחקים אותה חברים שלי .
חהחהחה .
זה ממש לא .
אז אני החלטתי .
לא אומרת שלום לאפחד .
לא רוצה .
אני שונאת שמשקרים לי בעיניים .
שונאת את זזה ככככככככל כך !
שאני עצובה , אני עצובה באמת .
ושאני הולכת הצידה ,
זה כי אני באמת רוצה להיות לבד ,
עם עצמי ולחשוב .
אני לא הולכת הצידה כמו רוב הילדים
רק כדי לחפש קצת צומי .
כי צומי לא חסר לי .
אבל אהבה וחברים אמיתיים ?!
זה כן חסר לי .
מאוד חסר לי .
ואני פשוט שונאת את עצמי .
ולא אכפת לי כמה שאנשים
"דואגים לי" .
ולא אכפת לי שירשמו שכולם אוהבים אותי .
ושיש לי מלא חברים שתומכים בי ,
ובלה בלה בלה בלה בלה .
בולשיט !
נכון , יש כמה ילדים שעזרו לי לפרוק כמה דברים .
אבל זה לא אומר שהם עדיין חברים אמיתיים .
חברים אמיתיים נמדדים לפי -
אהבה ותמיכה .
תמיכה יש .
אהבה ?!
אין .
וזה מה שבדיוק חסר לי .
אני אוהבת להרגיש נאהבת .
ומספיק מישו אחד מה"חברים" שלי
שלא אוהב אותי ,
אני מיד מרגישה את זה .
ולא טוב לי אם זה .
חסרה לי המילה הזאת -
אהבה .
זה כ"כ חסר לי !
דאמט .
למה אני מטומטמת ?!
למה אני סתומה ?!
למה אני - אני ?!
למה לא טוב לי עם עצמי ?!
למה לאפחד לא טוב איתי ?!
למה ולמה ולמה ?!
אוף .
אני לא יכולה לחיות יותר .
נמאס לי .
די .
אני פורשת מהמשחק הזה שנקרא -
חיים .
לא עומדת בזה יותר .
שובל .
זאת שפרשה מהמשחק .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני זאת אני , ואפחד לא ישנה אותי .