שלום .
היום היה לנו טקס רבין .
ובכיתי .
כן , בכיתי .
גם בגלל השירים .
גם בכלל המכתבים .
המכתב שהכי אבל הכי ריגש אותי -
היה המכתב של הנכדה שלו .
כ"כ ריגש אותי , שלא הפסקתי לבכות .
גם אחרי 13 שנים ועוד הרבה יותר ,
עדיין אי אפשר לעכל ת'עובדה שראש הממשלה שלנו ,
שהוא לא רק ראש ממשלה .
הוא גם סבא , אבא , אח , דוד , בן דוד .
ועדיין , אי אפשר לעכל ת'עובדה שהוא נרצח .
נרצח , לא ע"י מחבל ערבי ,
אלא ע"י ישראלי .
ימני קיצוני מאוד .
יהי זכרו ברוך .

ובמעבר חחחחחחחחחד !
אני מרגישה הרבה יותר טוב !
וזה בזכות כמה אנשים שעושים לי טוב על הלב .
שאני מגיעה לבצפר ואני רואה את החברים *האמיתיים*
שלי , הלב שלי מתמלא באיזושהי תחושת חמימות נעימה כזאת .
כי זה כיף שיש לך חברים שאתה יכול לסמוך עליהם .
אבל ,
אני מרגישה הכי טוב שבעולם , מאושרת , מחייכת .
ושאמא שלי מגיעה הביתה .
בווווווווווווווווום !
אני מרגישה חרא , כאילו אין טעם לחיים שלי יותר , עצובה .
והיא , כאילו לא שמה לב לזה שהבת שלה מאושרת סופסוף ,
אז היא באה ומקלקלת את זה .
נכון , היא אמא שלי .
אבל מי אמר שאמהות לא מטומטמות ?
לא טפשות ?
לא סתומות ?
הן גם בניאדם .
לפחות ככה נראלי , כי אמא שלי ממש לא .
שהיא מעוצבנת בגלל אבא שלי ,
והיא לא יכולה להוציא את בעצבים שלה על אחותי או על אחשלי ,
אז על מי היא מוציאה ?
עללללללללי !
ובבית שלי , במקום שבו אני אמורה להרגיש בו הכי בטוחה שבעולם ,
להרגיש בנוח , להירגע -
אני מרגישה הכי לא בטוחה שבעולם , לא מרגישה בנוח , ולא רגועה !
וזה די מוזר , כי זה בית . הבית שלי !
ואני שונאת ת'הורים שלי .
לכולם יש הורים נחמדים , ממש חמודים , שמתנהגים לילדים שלהם הכי טוב
שבעולם . אז למה תמיד אני חייבת להיתקע עם דברים דפוקים ?
למשל .. ההורים שלי ?!!?
אם אפשר לקרוא להם הורים בכלל ...
*הפוסט הזה היה לפריקה , מוזמנים להגיב .*
שובל .
*שמרגישה חרא .*