אממ... אל תשאלו .

היה לי חשק לכתוב.. סתם, אולי משהו יצא מזה XD

אממ.. תהנו [?!] .

אה, ואסור להעתיק בשום אופן .!

כל הזכויות שמורות  ©

פרק ראשון

אז זהו זה. הנה אני כאן, ואין דרך חזרה .

בית ספר חדש, כתה חדשה, אנשים חדשים .. לעזאזל , חיים חדשים.

תסבירו לי. מי צריך את כל השינויים האלה ?!

הייתי יכולה לחיות הרבה יותר טוב גם בלי זה.

המזל היחיד, הוא שנעם עוברת איתי . זה הדבר היחיד הטוב בכל זה.

"נטלי ! בואי כבר!"

שמעתי את הקול של נעם מתחת למרפסת .

"לאן?! זה אמצע היום עכשיו! למה לעזאזל את צריכה להעיר אותי?!"

החזרתי צעקה.

"הלו ?! יש מישהו בתוך הראש שלך או ששחכת ?!"

היא התעייפה מלצעוק, ופעמון הדלת צלצל .

פתחתי אותה, והיא עמדה שם .

"צהריים טובים" אמרה, ונכנסה בלי לשאול .

"את מוכנה להסביר לי מה את רוצה ממני, שבגללו הייתי צריכה להתעורר?"

שאלתי, ולצורך הדגמה פיהקתי פיהוק רחב.

נעם פתחה את המקרר, הוציאה מים קרים, ומזגה לעצמה לכוס.

"עוד יומיים נגמר החופש. נכון?!"

היא שתתה שתי לגימות ושאלה.

"אממ, כן ." הבטתי בה כבמשוגעת.

"אממ, אנחנו עולות לכתה ט' נכון ? השנה האחרונה של חטיבת הביניים.."

היא המשיכה במיסטוריות.

"את מוכנה להפסיק לדבר ברמזים, ולהסביר לי אחת ולתמיד מה את רוצה ממני?"

התחלתי להתעצבן.

"אוף ! גם כן את, הורסת את כל הכיף!!"

היא מזגה לעצמה עוד כוס.

"בקיצור, לפניי שלושה ימים ? כבענו שהיום נצא לקניות... לחנוך את הקניון.. ?"

היא הביטה בי, כאילו הייתי מופרעת שכרגע התעלפה, וחזרה להיות עירנית.

"אוו..."

פתאום הבנתי על מה היא מדברת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

בשעה 3 וחצי, חזרנו הביתה. הנחנו את השקיות על המיטה שלי,

והתחלנו לדבר בישיבה על השטיח.

אממ, זהו. מקווה שנהנתם. אפילו קצת, אני אוסיף פרק כשיהייה לי חשק XD

אתמול קיבלנו תעודות D:

ציונים טובים סה"כ P:

נראה לי ממוצע 90 \ 85 .

אינלי שמץ |:

חוץ מזה, מחר מתחפשים DDD:

אני לוקחת את המצלמה שלי, ואני אצלם ואעלה לבלוג [:

נשארתי היום בבית ..

כואבת לי הבטן נורא נורא.

אבל אני בטוח הולכת מחר. השקעתי בתחפושת שלי יותר מדי 3:

זה הכל להיום _(:

תחזרו פעם הבאה D:

33>

דניאל .