יכלבה, יזונה, יזבל.

ואני לא מאמינה שאני מקללת ככה, אבל זה פאקינג מגיע לך.

את מכשפה. מ-כ-ש-פ-ה.

אלה שבאגדות נשארות בסוף לבד...

אני שונאת אותך.

את מבינה?

שונאת.

ואפילו אם יש לך מה להגיד זה לא משנה לי.

אני יודעת שאני הולכת לישון רגועה, ושלמה עם כל החלטה שאני מקבלת.

ת'אמת?

אין לי מושג איך את נרדמת בלילה.

אחרי כל הדברים המגעילים שאת עושה...

אני למדתי להפסיק להתייחס אליך.

לדברים שאת אומרת, ולהתנהגות הדוחה שלך, אבל לא כולם כאלה.

תביני שבסוף תשארי לבד.

כשילדים גדלים, הם מפסיקים להסתכל על איך שאת נראית [לא שאת נראית טוב כל כך - דובה ממורמרת D=],

הם מתחילים להסתכל על האופי שלך, ועל מי שאת באמת.

לא משנה כמה פנים תעשי, אף אחד לא יאהב אותך. גם אלף ניתוחים פלסטיים על אף החזיר שלך

לא יעזרו.

תתחילי לחשוב על העתיד.

כי לא משנה מה?

החיים הם גלגל. עכשיו ? את למעלה.

מחר את יכולה להתעורר למעטה...