כל פעם שהיא מחייכת עולם חדש נפתח בה
וכל פעם שהיא צוחקת הלב שלי צוחק איתה
היא אמנם נראית טיפה אחרת
אבל הצחוק שלה שובר את הדממה
כל פעם שהיא אומרת שהיא צריכה ללכת
וכל פעם שהיא לוחשת שהיא קצת כואבת
היא בורחת למקום אחר, למקום אחר
אבל שם פצעיה לא נרפים, רק מתרבים
אמרתי לה תישארי איתי
היא שתקה בפניי ורק ליטפה
דמעות מזכוכית מתנפצות על הריצפה
כשהיא נפלה על הקרקע מתפרצת בבכיה
לא רוצה אחרת, רק את זו שנפצעה
כדי שאוכל לשמור על זהב ליבה
שלא יגנבוה, שלא תיפגע
אבל היא בוכה בלי הפסקה, לא מוציאה מילה
תני לי להישאר, לחשתי לאזנה
היא עצמה את עיניה ומחתה את לחיה
אל תלך, בקושי אמרה
היא פקחה את עיניה והתעוררה
ואולי היא בוכה, אולי היא צורחת
היא בעצם קצת שקטה
משהו בה אומר לי לא לומר מילה
היא תושיט לי יד ואת חיוכה
אבל עומד אני מולה
ופניה מועדות מטה
הרצפה משמיעה קולות ניפוץ
דמעותיה
היא לא רוצה לרומם מבטה
כלואה בתוך עצמה
תסתכלי עליי, אמרתי לה בשקט
התקרבתי
היא צעדה אחורנית
רצתי אליה
היא נעלמה
הרצפה מלאה בשברים חדים
זכוכיות
דממה חדה
עטפה אותי
אולי בכיתי, אולי צרחתי
שתקתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'm in heaven