ואולי זה הכאב שמדבר מעצמו

או הצלקת שהתעוררה לחיים

וממשיכה לשתות עוד דם

אולי זו סתם שריטה ששורפת

או איבר שנתלש מבפנים

בקרחת שמכסה את אמצע היער

לא יצמח שום דבר לעולם

רק גדם של עץ שעדיין נשאר שם

באמצע חלל ריק

יזכיר את מה שהיה פעם סביבה פורחת

זה כמו שפתאום תתעורר בלי יד

או בלי רגל או בלי נשמה

זה לשכוח בכלל מי אתה ולמה אתה כאן

רק זיכרון מעומעם של ריח יסמין

נשאר אצל האדם העיוור, היתום מאהבה

ואולי זה הכאב שמדבר מעצמו

או הצלקת שהתעוררה לחיים

וממשיכה לשתות עוד דם

אולי זו סתם שריטה ששורפת

או איבר שנתלש מבפנים

אולי זה הכאב שמדבר מעצמו

אולי...

השירים שלי מלנכוליים מידי בתקופה האחרונה. חייב לאזן את זה.

חג שמח.