השמש שקעה לאחר שעת ערביים

ואז קצת קור שעוטף בעדינות את השפתיים

עיניים עצומות ואבקת קסמים

שאת מביאה איתך ומפזרת על גופי

גורמת לאוויר לנצנץ באור צהוב

וצוחקת סתם כי בא

בבוקר שרה עם הציפורים

מעירה אותי בשקט כשהשמש רוקדת

אהובה שלי שלוחשת לי שבוקר

לא חשבתי שאפשר לאהוב יותר

הרבה שנים שאלתי מה זו תשוקה

ואיך זה אהבה

ועכשיו כמו בסרט מצוייר השמש מחייכת

והלב משמיע רעשים כשהוא דופק

יכול להיות שהכל כאן חלום

אולי עוד רגע אתעורר למציאות אחרת

ואגלה שהמיטה שוב ריקה

ואולי כשאתעורר...

אולי כשאתעורר...

תשירי עם הציפורים

בשקט כשהשמש רוקדת

תלחשי לי שבוקר

ואבין שאפשר לאהוב יותר...

אני מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה כתבתי ככה...

אני לא מצליח.