הרגע הזה שאתה מתעורר מחלום ושואל את עצמך האם עכשיו זו מציאות ואם אכן זו מציאות עכשיו, מה היה קודם לכן?
הקוראים היותר ותיקים של הבלוג הזה קראו פוסטים שפרסמתי מזמן ולא כל כך מזמן על אבא שלי. אבא שלי נפטר לפני שש שנים. והלילה, כמידי תקופה, חלמתי עליו. שדיברנו באיזה מקום, איזה סאונה כנראה, לא יודע איך הגעתי בכלל לסיטואציה הזאת בחלום ולמה. אבל בדרך כלל בחלומות אבא נראה לי עצוב ובודד וחיוור והפעם הוא נראה מלא חיים. זה היה אמיתי כל כך, בלי יותר מידי אפקטים הזויים של חלומות. דיברנו קצת, יכול להיות שקצת הרבה, אני לא זוכר מה הוא אמר לי ובאיזה הקשר אם כי אני זוכר ששאלתי אותו אם הוא חי ואם כל המוות היה רק פיקציה. אני זוכר שנגעתי לו בפנים כדי לוודא. וזה היה כל כך אמין. היתה לי שאלה מהדהדת בראש של "מה לעשות עכשיו?" אם כי אני לא זוכר ששאלתי. היתי עסוק מידי בלוודא שזו אכן המציאות, דבר שהתגלה כאשלייה בסופו של דבר, לצערי.
יש כל כך הרבה רגעים שאני תוהה מה היה קורה אילו אבא שלי היה פה. אני בטוח שהדברים היו נראים אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'm in heaven