סוף?

כן.

של מה?

שלָך.

אני בכלל לא קולט שאני כותב עלייך פוסט.

אבל הרגשתי שאני חייב כי אחרת אני אזרוק את עצמי מבניין.

את.

כן את.

הרבה זמן עבר מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה.

אני גם לא רוצה לראות אותך שוב.

אבל משום מה את לא מרפה.

מושכת.

ומושכת חזק.

כאילו אני הכלב שלך שקשור ברצועה.

בשבוע האחרון לא נתת לי לישון, קמתי בלילה מחלום שהופעת בו.

לא נתת לי מנוח.

אנשים הולכים לישון כדי לתת למוח שלהם להירגע,

לא כדי להתעורר באמצע הלילה מרדיפה לילית.

אני לא יודע מה המצב שלך עכשיו, זה גם לא מעניין אותי.

אני לא יודע אם את קוראת פה עכשיו, סביר להניח שמאז שנטשת אותי עזבת גם את הבלוג הזה.

מוזר שעברה שנה.

התחלנו את השנה באותה מיטה ביחד.

וסיימנו (או לפחות אני סיימתי) את השנה כשאת רודפת אותי בחלומות.

יש שאני מכיר שיגידו שאת משפיעה עליי יותר מידי.

אני בעצמי כבר לא יודע למה/למי להאמין.

אני חושב שאם אני אביט אחורה, אני אטבע במחשבות.

אז אני מביט קדימה.

לעתיד.

לדבר הבא.

אבל משהו בי לא נותן לי להמשיך.

המגעל הזה קרוב לסיום אבל הוא לא נגמר עדיין.

והנה אני כותב כאן שהיום אני מתכוון לסגור את המגעל הזה.

השנה התחילה איתך והיא נגמרת איתך.

אמנם לא פיזית כמו קודם.

אני מאחל לעצמי השנה למחוק אותך מהזיכרון לטווח הארוך,

כי אם מסתכלים על זה תכל'ס, כל פעם שאני רואה אותך בחלומות ואני מתעורר בבוקר מזה,

אני חושב לעצמי שעשיתי את הדבר הנכון.

שמאז אותו יום ארור בתחילת אפריל עזבתי הכל.

חזרתי הביתה, שיתפתי הכל אחרי חודשים שאני מסתיר הכל מהמשפחה.

אכלתי משהו קטן.

והלכתי לישון.

וישנתי כל כך טוב.

שאני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ישנתי ככה.

את חודש מרץ העברתי בלי שינה בגללך.

טבעתי בלילות ממחשבות עלייך.

אפריל הגיע והשינה חזרה אליי.

מאותו היום ועד היום היתי ישן בלילות כמו תינוק שקיבל חלב ונרדם.

עד השבוע האחרון.

השבוע של סוף השנה האזרחית 2011.

השנה שהתחילה איתך וכפי הנראה, מסתיימת איתך.

לא חשבתי שזה יהיה ככה.

חשבתי שאני אצליח לעבור את זה בקלות.

אבל כל חלום מטומטם שבו אני משחק אותה אדיש ואת נוגעת ומלטפת, מעיר אותי לתוך יום חדש.

יום חדש ומוכתם בך.

פייר, אהבה זה חרא.

המוח אומר לי שעשיתי את הדבר הנכון,

אבל משום מה כל פעם שאני רואה אותך הלב שלי צורב.

וצורב חזק.

ואולי הפוסט הזה הוא הדרך היחידה להוציא אותך החוצה ממני.

אני מאחל לך הצלחה בהכל.

תלכי. תהני. תעשי חיים.

תעבירי את שנת 2012 בסבבה והכי כיף שיכול להיות.

אני לא מתכוון להתערב לך בחיים.

מהרגע שיצאתי מהבניין בו את גרה, ידעתי שלא אחזור אליו בחיים.

ונכון, היו ימים שהגעתי לאזור, אבל במהרה נעלמתי משם.

השנה, 2012, אני לא מתכוון לבזבז את עצמי עלייך.

החלומות האלה הם הדבר היחיד שמצליח לקשר בין שנינו.

ואני. לא. רוצה. שום. קשר. יותר.

אני רק רוצה לישון בלילה כמו שצריך ולקום רענן לבוקר חדש.

להכיר אנשים חדשים.

להתאהב מחדש.

לתת לעצמי לגלות דברים שלא גיליתי קודם.

שתהיה לכולנו שנה טובה ופורה. מלאת הצלחות ועליות.

אומרים ש"סוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש"

אז הסוף הגיע.

ואיתו ההתחלה החדשה שלי.

וכדי לסגור את הפוסט הזה,

שיר של הזמרת המצליחה ביותר בתבל לשנת 2011:

(איכשהו גם קשור לפוסט הזה)

2012 שמח.