ארבע משחקים מעניינים, כשבתחזית הקודמת פגעתי רק ב-1/4.
זה מסביר את הפסדי הווינר שלי. (אתמול פגעתי 3/4, אבל עזבו. אלוהים לא אוהב אותי, כנראה לא מגיע לי כסף. שמואל - תעבוד!)
המשחק הראשון היה בין פורטוגל לגרמניה, כשהגעתי במחצית.
נראה לי זה היה ביום שנסענו לבריכה ואז לאיגור, היה כיף.
המשחק הסתיים בתוצאה 3-2, מהסיבה הפשוטה שגרמניה נערכה למשחק ושינתה טקטיקה בניגוד לפורטוגל, שחשה "אני הנבחרת הכי טובה ואני לא צריכה לעשות שום שינוי בגלל שיש לי את רונאלדו". בסופו של דבר הצוללן לא עזר בכלל, ופורטוגל עפה.
יחי רועי החזירים למיניהם, ובעיקר שווינשטייגר.
המשחק השני היה בין קרואטיה לטורקיה, המשחק הפחות מעניין בסיבוב הזה.
תיקו מאופס אחרי 90 דקות, ו-1-1 אחרי 120.
בפנדלים הכל אפשרי, ולכן טורקיה עלתה. מזל טוב.
המשחק השלישי היה בין הולנד לרוסיה.
כמה שחשבתי שרוסיה הולכת הביתה היום, וחוזרת לתרבות המופלאה שלה, בנוסף למלחמות עם צ'צ'ניה, היא הדהימה אותי ואותנו כולנו. רוסיה הראתה טוטאל פוטבול שבעצם הומצא בהולנד. לא חשבתי שרוסיה יכולה לשחק כ"כ טוב, בעוד שהולנד, הנבחרת שהשפילה 4-1 את צרפת ו-3-0 את איטליה, שתי הפינאליסטיות של גמר המונדיאל הקודם, תסתגר מאחור ולא תצליח לעשות את הפעולות שלה. ואני שואל, איפה רובן?
אחרי 120 דקות 3-1 לנבחרת רוסיה.
ד"א, למישהו יש מושג למה המדים של נבחרת הולנד כתומים?
המשחק הרביעי, ספרד נגד איטליה. על הנייר זהו המשחק הכי מעניין, אך למען האמת קיבלנו משחק די משעמם, שנגמר ב-0-0 אחרי 120 דקות, והוכרע ע"י הפנדל הגרוע של די-נטאלה.
שני השוערים הטובים בעולם התייצבו בקור רוח לבעיטות ההכרעה, ועדיין אי אפשר להגיד שהאחד טוב מהאחר.
בתקווה לחצי גמר מעניין ושופע הפתעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
