לא יודעת מה קרה לי ..
בשלושה ימים האחרונה הביטחון העצמי של בקרקעית .
לא רוצה לספר על 4 המשלושי פיצה שאכלתי לפני דקה רק כי זה הדבר היחיד שמוציא אותי מהדיכאון \ :
"אי אי אם רק היה קיץ ההינו שנינו הולכות לאיזה ריצה טובה בים וההינו מורידות כל מה שהעלת בחזרה "
אמרה החברה .
רציתי לפוצץ אותה , זה פשוט עיצבן .. אולי בגלל הביטחון העצמי שעלה לי בחצי שנה האחרונה שלא ההייתי בבלוג ואהבת את עצמי לא שמתי לב לכמות הקילוגרמים שאני עולה .
אבל טוב .. אני לא יודעת שהיא עושה את זה מרוע לב , היא פשוט לא מבינה עד כמה היא פוגעת בי .
שעה אחריזה אני מסתתרת , הרגשתי לא טוב היום .. את כל הגינסים שניראים טוב אלי לבשתי במשך השבוע .. אז נישאר עוד גינס בארון.. גיזרה נמוכה בקושי את התחת הגדול שניהיה לי תופס .
מסתתרת מחמולת הבנים שבניהם בחור יפיוף שהתאהבתי בו .. היסתתרתי . אבל אי אפשר שלא ליראות את -י- שם בדוי הילדה שלפני שעלתה 7 קילו עשתה רעש בכל מקום וההייתה בולטת ומאושרת .. הוא הסתכל אלי .. דמעות היו לי בעינים מרוב שהרגשתי רע אם עצמי שראיתי את המבטים שלהם ננעצים בי . ולפתע . "בואנה אחי תיראה איזה יריחים יש לה זאת הבחור היפיוף שעד לא מזמן היה מסתכל אלי בעין אחרת צחק אם שאר הבחורים . הברזתי מהשיעור ישבתי בשירותים בוכה ומדוכאת ממה שקורה לי .
הבטחתי לעצמי -י- את לא אוכלת , את לא נוגעת באוכל .. אבל הגעתי למסקנה שאני לא יכולה להיות עוד כמו פעם , זה קשה לי מידי אני כבר לא מתאמנת במכון כושר כי ההורים לא יכולים לסחוב את זה אליהם , ובנוסף חורף אז אני לא יכולה לעשות הליכות חשבתי על אופציה אחרת כל פעם שאני יאכל יותר מידי מהרגיל אני יקיא .. אבל אני מפחדת : [ תמיד שנאתי את ההרגשה המזויעה הזאת שהראש תקוע באסלה וחומציות מורגשת יותר מידי \: , באלי למות . אני לא עומדת בזה לא מסוגלת לשמוע עוד קריאות כאלה , אני לא יכולה . אני מתאבדת .
שמנה מטומטמת .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
