תמיד שאני מתכונן לאירועים ומתחיל לדמיין דברים זה מתפרק.
אני חייב להגיד שהיה נחמד ברגעים מסוימים...
אבל עכשיו 12 בבוקר ובקושי ישנתי בלילה...אני פשוט לא יכול להירדם מהבושה..
של איך הייתי יכול להיות כ"כ יבש...
אולי זה מהעייפות, התאייפתי בהליכה והכל והראש שלי לא תפקד מאה אחוז...
ושתיכן ממש אכזבתן אותי...אתן לא יודעות בכלל כמה הייתן חשובות..
תודה לכל מי שניסה לעזור ולרועי ג'אן השפיץ חח
אני מקווה שעוד לא אבוד לי...
נחפש להפליץ עוד צ'אנס...
ואולי באופן מפתיע נסתכל על הכוס המלאה...
שבהתחלה היה כיף ושכמעט כולם הגיעו ושדיברתי איתה גם אם זאת לא הייתה השיחה
הכי מגניבה בעולם ו-שאולי היא לא מסתכלת על זה כ"כ נורא כמו שאני-ושאולי יום אחד יגיע פיצוי...