נמאס לי לריב
נמאס לי להתעצבן
נמאס לי להרגיש אשמה כל הזמן
נמאס שאני לא יכולה לדבר איתך על שום דבר- נמאס שאתה תמיד חושב שאתה צודק שאתה הכי טוב שאני לא מבינה שום דבר שאתה יותר טוב ממני.
נמאס לי להרגיש אחרונה בסדר העדיפויות שלך
נמאס לי להרגיש שכולם ממשיכים את החיים שלהם ואני תקועה לא מתקדמת כי אתה חוסם אותי ולא נותן לי להתרומם
נמאס לי מהאנוכיות שלך נמאס לי שרק אתה חשוב כי אנחנו חיים במקום שלך ולא נייטרלי
נמאס לי להרגיש שזה הבית שלך ולא שלי
נמאס לי להרגיש אתה לא חושב שאני מטפלת בילדים שלנו כמו שצריך למרות שאני זאת שנמצאת איתם בבית לבד כל היום
נמאס לי שאתה עושה לי פנקסנות
נמאס לי שאתה כבר לא חושב שאני סקסית למרות שאחרים חושבים
נמאס לי שאתה לא לוקח אותי לשום מקום ולא עושה לבד שום דבר כי יש לנו ילדים- זאת עדיין לא סיבה ל"מות" חברתית בגיל 26
נמאס לי שאתה לא מבין אותי שאתה לא אומר לי דברים שאתה לא נותן לי ללמוד לחיות לצאת לרקוד לטייל לדבר להיות מי שאני..
נמאס שאין לי חיבוק נמאס לי שאין אני אוהב
פשוט נמאס לי...
ואם גם נמאס לך אז פשוט תשחרר אותי לחופשי ואני אמצא חיים אחרים שלא כוללים אותך ב- 100% ושם יחכה לי מישהו שלא ימאס לו ממני אף פעם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
