החיים על פי אלטר אגו

שלום קוראים חביבים! איך התגעגעתי אליכם!! *חיבוק גדול* הכותב שלכם הפעם הוא , לשם שינוי, אנג'ל שכרגע בחופשה קצרה מצה"ל D:

המידע הבא שאתם עומדים לקרוא עכשיו הוא מאוד מסווג מודעינית אז...

אל תגלו לאף אחד, סבבה? D:

סתאאאם. נראה לכם שאני רוצה לשבת בכלא צבאי? XD המקסימום שאני אספר לכם זה רק איך עברו עליי הטירונות והקורס עד כה.

 לפני טירונות:

האוטובוס הביא אותי לבק"ום בשעה נורא מאוחרת בבוקר, ואיך שמגיעים לשער של הבקום אתם מתחילים להרגיש את הלחץ הזה של "רכוש צה"ל" בבטן, בפנים ובחלקי גוף אחרים [בואו רק נגיד ששלופחית השתן שלי הייתה מפלדה לפני זה!], אחר כך אתם מתחילים לעבור את שרשרת הגיוס בבקום.

תנו לי להגיד לכם משהו על זה: גיהנום עלי אדמות >:

טירונות:

אוטובוס נוסף הביא אותי בשעת ערב מאוחרת לבה"ד שלי [שלא יצויין פה שוב מסיבות ביטחוניות מסווגות  עלק]

אני פשוט אספר לכם בקצרה איך זה שם, וזה עוד נחשב לבה"ד טוב שכולם רוצים להגיע אליו [כי יש יותר גרוע, אתם מבינים .__.]:

*מכריחים אתכם לסחוב את התיק האישי שלכם, שברור שדחסתם את כל הבית לתוכו, קיטבק א' שקיבלתם בבקום ובו יש את כל החפצים שילוו אתכם לאורך זמן צה"ל שלכם, וגם את קיטבק ב' שבו יש את כל הדברים שילוו אתכם לאורך זמן הטירונות שלכם. כן, 3 תיקים כבדים מאוד. -מאוד-. והם מצפים שתסחבו אותם כל הדרך עד למעונות. ואסור לגרור על הרצפה כי זה "עלול להרוס רכוש צה"ל".

ובכן,ומה איתי? >< גמני "רכוש צה"ל"!!!!

* במגורים שלנו היו 4 מיטות קומותיים בחדר + מיטה מתקפלת ומקום לזוז רק אם אתם ג'וקים. אבל שלא תטעו, ראיתי כבר מגורים שבהם יש 12 מיטות קומותיים ומקום לזוז אין בכלל >:

*המקלחות היו מין 6 תאים כאלה עם דוש מלמעלה. תמיד הייתה הצפה של מים.

*חדר אוכל "למזלנו" של קייטרינג אזרחי. לפעמים האוכל מגיע קר, עבש, אחרי שהוא נפל על הרצפה והורם שוב. לפעמים האוכל הגיע דווקא במצב סביר ואכיל. לפחות היו פעמים שהיה שוקו בבוקר D: הבקרים הכי טובים כשהיה שוקו בבוקר!

ורק תחשבו איך זה היה עלול להיות אם היה לנו מטבח צבאי OO

לא באמת מביאים אנשים שיודעים אשכרה לבשל להיות טבחים צבאיים.

* אתם לגמרי הולכים לשבור את הברכיים במטווחים, בעיקר כי צריך לדעת להישכב על הקרקע בשיא המהירות ולירות עם הרובה בפוזה הנכונה. והמפקדים שלכם ידאגו שתתרגלו את זה 50 מיליון פעם.

הידעת? ברכיים כואבות זה הדבר שהכי מתלוננים עליו חיילים בצה"ל. לא משנה אם הם עוד בטירונות, בקורס או כבר בשירות הסדיר.

* תשמרו טוב טוב על הדברים שלכם ועל הציוד ב' שהביאו לכם לטירונות ,אם לא אתם תעלו מת'ש עליהם, שזה אומר לשלם קנס מהמשכורת הצבאית שלכם, שהיא גם ככה לא בשמיים אנשים >>

*אתם תיאלצו לחבוש כובעי טמבל עלובים ומגוחכים כל הזמן שאתם בחוץ. וכולם ידעו שאתם טירונים ויצעקו לכם "בשר טרי" בכל הזדמנות או "חייל, שפר הופעתך!"

*כשאתם מקבלים נשק אתם מרותקים אליו מהיום הזה שקיבלתם אותו ועד סוף הטירונות. בהתחלה הוא יהיה כבד לכם, למרות שהוא רק 3 ק"ג נוספים שזה נשמע מעט אבל זה באמת מרגיש כבד. הדבר הטוב הוא שמתרגלים ממש מהר D: הקטע המחורבן הוא שאסור לכם להוריד אותו מעליכם אלא אם כן המפקדים שלכם הרשו לכם לשים אותו מתחת לכיסא כשאתם בכיתה [ותזכרו לא לשכוח אותו כשאתם יוצאים אחרת אתם תחטפו צעקות!]. בשירותים הוא צריך להיות אתכם, במקלחות ואתם אפילו ישנים איתו [מתחת למזרן]. מומלץ להעלאת החיבה לדבר המציק הזה זה להעניק לו שם D: לשלי קראתי ביל~

*ברוב הטירונות סוגרים לפחות שבת אחת, שזה אומר להישאר בבסיס במקום לנסוע הביתה בשישבת. בטירונות שלי זה לא קרה לי בנס, אז אני לא יכול לספר לכם איך זה. אבל שמעתי שזה מגבש עוד יותר את החברות בין הטירונים.

קורס:

*זאת ההכשרה המקצועית שלכם לתפקיד שלכם בשירות הסדיר בצה"ל D: אתם כבר לא הכי צעירים ואף אחד לא מכריח אתכם ללבוש כובע טמבל מסריח!

*עם נשק אתם מסתובבים רק בזמן שאתם בכוננות או בשמירות D:

*אתם מעבירים את היום רק בשיעורים ובהפסקות ארוכות בין לבין D: מגניב לכם

* בקורס שלי [שעדיין לא סיימתי בזמן שורות אלו, שלא תתטעו XD] היו גם מלא-מלא-מלא-מלא ניקיונות פסח. עבדים היינו? ונשארנו, אם אתם בבסיס צבאי.

המקום צריך להיות ספוט-לס לקראת פסח והביקורת של מפקד הבה"ד.

אתם תנקו, תטאטאו, תנכשו עשבים, תאספו עלים בידיים ותתלשו דשא,תצבעו מחדש,תשטפו,תלטשו,תטאטאו עוד קצת ותשטפו רצפות. ואז כל זה יחזור על עצמו עוד יום ועוד יום ועוד יום עד הביקורת עצמה של המפקד בה"ד ><

וזה הכל להפעם~

והנה שיר שממחיש היטב את ההרגשה הצבאית: