הפרק הבא הוא האחרון!
אז עם תגיבו לפרק הזה מהר יותר,אני יעלה את הפרק הבא מהר יותר =]
פרק 21-
בפרק הקודם-
אמנדה היתישבה על הספסל והדמעות התחילו לנזול...היא בכתה לא בגלל שאשלי צעקה עליה...והעליבה אותה...אלא בגלל שמה שאשלי אמרה היה אמיתי...אשלי הכירה אותה כמו שאף אחד אחר לא הכיר אותה בחיים....אולי זה היה בגלל שכבר מהגן הן היו אוייבות...אבל לאשלי היו גם חברות ולאמנדה אף פעם לא היו.
בפרק הקודם-
אשלי הלכה במהירות לחדרה,ניכנסה לחדר וטרקה את הדלת.
"מה קרה?"לונדון ישבה על הכיסא המיסתובב עם שמיכה מעליה בזמן שהיא כותבת משהו במחברת.
"אמנדה המעצבנת הזאתי אמרה שאני התחלתי!"אשלי צעקה
"אני יכולה ללכת ולהגיד שאת לא התחילה"לונדון אמרה
"זה לא משנה כי שתינו צריכות מחר אחרי הלימודים לנקות את השולחנות"אשלי אמרה והיתישבה על המיטה."מה את כותבת?"היא שאלה אחרי שתיקה של כמה דקות.
"משהו לג'ו..."לונדון חייכה
"יאא,אני רוצה לראות!"אשלי אמרה,לקחה את המחברת מידיה של לונדון והתחילה לקרוא
"....יותר משעון שאוהב את הזמן
יותר מגהנום שאוהב את השטן
יותר משמיים שאוהבים את הכוכבים
אני אוהבת אותך יותר מכול דבר בחיים..." אשלי לא הספיקה לקרוא את הכול כי לונדון לקחה ממה את המחברת, "אל תסתכלי! זה אך ורק לג'ו..."לונדון חייכה והפלאפון שלה צילצל "זה ג'ו!!"היא צעקה ואז ענתה בקול ילדותי "מאמי שלי..."
אשלי כול כך רצתה לדבר עם ניק,היא כול כך קינאה בלונדון.היא יצאה מהחדר ונתנה ללונדון וג'ו לדבר בשקט...היא הלכה לכיוון הקפיטריה.
היא ישבה בקפיטריה בזמן שהפלאפון שלה על השולחן.הפלאפון צילצל ועל המסך היה רשום "ניקוש 3>" היא שמה את הפלאפון על שקט ושמה בצד.לאחר כמה דקות הגיעה לאשלי הודעה.
"אני יודע שאת מסננת אותי
ושאת לא רוצה לדבר איתי...
ואני כול כך מיצטער...."
לאחר כמה דקות הגיעה עוד הודעה
"אני רוצה לדבר איתך,לשמוע את הקול שלך
ושתגידי לי שאת סולחת לי ושהכול טוב ביננו"
אשלי כול כך רצתה לענות לו,ואז טום היתישב לידה.
"ניק?"הוא שאל
"כן...אני כול כך רוצה לענות לו..אבל אני לא מסוגלת..."אשלי אמרה
"למה?"טום שאל
"כי אני לא יכולה...אני רוצה שהוא יהיה מולי ולא בעיר אחרת עם מי יודע מי"אשלי אמרה
"אז המרחק זה,זה שמפריע לך..."טום אמר
"כן,וזה מעצבן שהוא לא יכול להיות איתי עכשיו"אשלי אמרה
"אל תחשבי על זה עכשיו...תחשבי על דברים אחרים ואת תיראי איך השבועיים האלה יעברו מהר"טום אמר "לך הם יעברו מהר...אתה עם קייט.."אשלי חייכה
"ואני מאושר"טום אמר
"לונדון גם...אפילו שאחרי שהלכת היא התחילה לבכות שהיא רוצה את ג'ו..."אשלי אמרה
"לפעמים אני לא מבין אותה"טום אמר
"אתה אף פעם לא מבין אותה...פשוט...כשתיראה אותה תתנהג כרגיל...וגם היא תתנהג ככה,אני בטוחה" אשלי אמרה.
בסוף היום אשלי הלכה למעבדה כדי לנקות את השולחנות...היא ניכנסה למעבדה וראתה נער בן גילה יושב על הריצפה ובוכה.
"מה קרה?"אשלי היתקרבה עליו.
"כלום,לא ידעתי שאת פה"הוא קם ממקומו וניגב את הדמעות בזמן שפרצופו הופך לפרצוף רציני.
"למה בכית?"אשלי שאלה
"סתם"הוא אמר והמשיך ללכת.
"חכה שנייה"אשלי תפסה בידו וסובבה אותו.
"מה קרה?"היא המשיכה, "חברה שלי...ניפרדה ממני"הוא אמר והיתישב על השולחן.
"אני מיצטערת...אבל יש הרבה בנות אחרות.."אשלי חייכה,מנסה לשמח אותו.
"את לא ממש עוזרת...אני פשוט מאוהב בנערה הזאתי...והיא זרקה אותי"הוא אמר
"היא לא זרקה אותך! אולי היא פשוט הייתה צריכה לחשוב על כמה דברים..."אשלי אמרה
"כן,בטח..טוב תודה בכול זאת..."הנער חייך
"מנסה לעזור...אפילו שלא יוצא לי"
"אוי...את לא חברה של אחד הג'ונאים?"הוא שאל
"כן..אבל רבתי איתו"אשלי אמרה והיתישבה על השולחן,ליד הנער.
"אז איך קוראים לך?"אשלי שאלה
"זאק...ולך?"הוא שאל
"אשלי"
"אהה! אז את חברה של ניק"הוא אמר
"כן...אבל בגלל המסע הופעות המפגר הזה הוא לא פה..."אשלי אמרה
"ומתי הוא חוזר?"זאק שאל
"בעוד שבועיים"אשלי אמרה
"אני מקווה שתשלימו"
"גם אני..."אשלי אמרה
"אני חושב שנוכל להיות ידידים טובים..."זאק חייך...לאחר שהם דיברו קצת וסיפרו על עצמם,זאק עזר לאשלי לנקות את השולחנות במעבדות.
עבר שבוע ואשלי חשבה רק על ניק...והוא שלח לה הודעות בלי סוף...הוא היסתפק בזה שהיא רואה אותם ורואה שהוא עדיין אוהב אותה.
לונדון וטום היו בסדר אחרי שלונדון היתנצלה...היא טום וקייט בילו דיי הרבה ביחד.וזאק ואשלי דיברו כול הזמן.
"עוד שבוע מהיום ג'ו בא!"לונדון אמרה לאשלי כשהם ישבו בקפיטריה.
"כן אה..."אשלי אמרה והפלאפון שלה צילצל,היא פתחה אותו וראתה את ההודעה
"עכשיו סיימנו להופיע ואנחנו נוסעים לארגנטינה,אני אוהב אותך"
"ניק?"לונדון שאלה
"כן.."אשלי אמרה וסגרה את הפלאפון.
"תעני לו כבר,"לונדון אמרה
"מה לענות לו?"אשלי שאלה
"תעני לו שאת סולחת לו ושאת אוהבת אותו"לונדון אמרה
"ועם אני לא סולחת לו?"
"אז תשלחי לו לפחות שאת אוהבת אותו"
"אוקיי.."אשלי אמרה ופתחה את הפלאפון שלה היא רשמה באיטיות "אני אוהבת אותך,אבל לא אוהבת אותך"
"שלחי כבר!"לונדון צעקה
אשלי היסתכלה על כפתור השליחה...ואז אמרה "לא,אני לא שולחת"היא סגרה את הפלאפון ושמה אותו בצד.
"למה?! הוא בטח מיתגעגע עלייך! תשלחי עליו משהו!!"לונדון צעקה
"אל תשלחי...תחכי כשהוא יבוא ואז תדברו"קייט היתיישבה איתן
"נכון.."אשלי אמרה לעצמה
"לא! זה לא נכון...את יודעת איך הוא מתגעגע עלייך המיסכן.."לונדון אמרה.
"אל תראי לו שאת קלה להשגה...."קייט אמרה
"מה הקשר?!"לונדון צעקה
"אוי תנו לי לעשות את הכול בדרך שלי!"אשלי צעקה ושתי הבנות נירגעו.
"אני הולכת להיתקשר לג'ו! "לונדון אמרה בחיוך והלכה.
"הינה טום!"קייט חייכה וקמה לעבר טום.
אשלי היסתכלה הרבה זמן על הפלאפון ואז זאק היתישב לידה.
"מה קורה?"הוא שאל בחיוך
"הכול טוב,ואצלך?"
"מה ניק שולח לך הודעות?"זאק שאל
"כן...ואני לא מסוגל לא לענות לו...אבל אני גם לא רוצה לענות לו."אשלי אמרה
"אז אולי תתקשרי עליו במקום לשלוח לו הודעה?"זאק שאל
"לא..עדיף שאני לא יעשה כלום,וכשהוא יחזור אנחנו נדבר"אשלי אמרה ושמה את הפלאפון בצד.
"ומה איתך?הכול טוב?"אשלי שאלה
"יחסית...כבר לא אכפת ממש אכפת לי מיוליה"זאק אמר
"יוליה?היא בחדר שלי..."אשלי אמרה
"באמת?"זאק שאל מופתע.
"בטח...היא ילדה מדהימה"אשלי אמרה ואז ראתה את פרצופו של זאק.
"עדיין אכפת לך ממנה..."אשלי אמרה
"אני לא יודע אפילו! טוב עזבי אותי....מה איתך?"זאק שאל
"ככה,ככה...אתה יודע.."אשלי אמרה
"באסה.."זאק אמר ושם את ידו על השולחן בזמן שהוא מיתקרב לאשלי עם ראשו.
"נכון..."אשלי אמרה בזמן שהיא עושה את אותו הדבר...הם היתקרבו אחד לשני...ואז שפתיהם ניפגשו והם היתנשקו.אחרי שהם היתנתקו אחד מהשני ,לונדון ניכנסה לקפיטריה בריצה,היתישבה לידם וצעקה"הם חוזרים מחר!"
מקווה שאהבתם :]
אני כבר שולחת למנויים את הספויירלים לפני הפרק האחרון =]
ביי ביי 
33333333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
