(זה שיר מדהים! כדאי לכם לשמוע אותו כשאתם קוראים את הפרק 
)
פרק 9:"אני שונא אותך "
בפרק הקודם-
"את יכולה ללכת לאמילי ולשאול אותה עלי...כאילו אני רוצה לדעת מה היא באמת חושבת עלי,והיא לא תגיד את זה לי" זאק אמר
"היא לא תגיד לי מה היא חושבת עלייך,כי אנחנו ידידים טובים"
"תנסי..."זאק אמר
"טוב"אשלי אמרה וקמה ממקומה בזמן שהיא מקללת בלחש את אמילי.
"ורגע"הוא עצר אותה "מה צריך לספר לי?הוא המשיך
"לא...כלום"אשלי אמרה והלכה לחפש את אמילי. "אני שונאת אותך זאק...אני שונאת אותך בגלל שאתה כזה...אני שונאת אותך בגלל שאני לא יכולה לחיות בלעדייך!"אשלי אמרה בזמן שהיא מחפשת את אמילי.
פרק 9:"אני שונא אותך"
היא הלכה לכיוון כיתתה של אמילי וניכנסה לתוכה כשהיא רואה את אמילי יושבת עם כמה מהחברות שלה.
"אמילי? אפשר לדבר איתך?"אשלי שאלה
"אהה...את ידידה של זאק,נכון?"אמילי קמה מהשולחן שישבה עליו והיתקרבה על אשלי
"כן,אנחנו יכולות לדבר?"אשלי שאלה
"בטח!"אמילי אמרה והבנות היתפזרו.
"מה הרגשות שלך אל זאק...כאילו....אני יודעת שבאתי עלייך בהפתעה אבל...."אשלי לא סיימה את המשפט ואמילי ענתה לה "כלום" בקרירות וביובש.
"מה?!"אשלי שאלה
"כן! אני לא אוהבת אותו ולא דלוקה עליו...אבל כולן מזה מקנאות בי בגלל שאני חברה של הילד הכי חתיך בבית ספר... אבל כאילו אל תלכי לספר לו את זה עכשיו!"אמילי ישר בדקה שאשלי לא הולכת להגיד את הכול לזאק.
"אל תדאגי...אני לא אומרת כלום"אשלי שיקרה.
"הוא סתם חמוד כזה..."אמילי אמרה
"כלבה..."אשלי מילמלה לעצמה.
"מה?!"אמילי שאלה
"לא...כלום...אני צריכה ללכת,ביי"אשלי אמרה במהירות ויצאה מהכיתה
"נו שאלת?"זאק עצר אותה כשהייתה ליד הקפיטריה לפני שהיא המשיכה ללכת.
"אנחנו יכולים לדבר?"אשלי שאלה ברוגע.
"כן,בטח"זאק חייך והם היתישבו בקפיטריה.
"אממ...מה אתה מרגיש כלפי אמילי?"אשלי שאלה
"מה היא גם שאלה אותך לשאול אותי?"זאק צחק
"לא,זה לא זה..."אשלי צחקה אחריו "אני סתם רוצה לדעת"אשלי המשיכה
"לא יודע,נידמה לי שאני דלוק עליה"זאק אמר
"אהה...הבנתי,טוב היא אמרה שהיא...כאילו...נו היא לא ממש אמרה את זה חד וחלק...אבל...כאילו...היא גם דלוקה עלייך" לאשלי המילים יצאו מהפה לבד,היא לא שלטה עליהם...היא לא יכלה להגיד לזאק שאמילי לא אוהבת אותו ולא דלוקה עליו, כי פחדה שיעלב או יפגע...אז אמרה שהיא דלוקה עליו,זה הדבר היחידי שיכלה להמציא באותו הרגע,כי אהבה זה יותר מידי.
"מה באמת?"זאק שאל,מופתע
"למה אתה מופתע?"אשלי שאלה
"כי היא אמרה לי שהיא עדיין לא מרגישה עלי כלום...וחשבתי להיפרד ממנה...טוב אבל עכשיו כשאני יודע שהיא דלוקה עלי אז אני אהיה איתה קצת..כדי שלא תתבאס..."זאק אמר
"מה?!"אשלי שאלה
"מה?"זאק שאל
"אתה איתה כדי שלא "תתבאס"?!" אשלי צעקה
"את רוצה שאני אפרד ממנה?"זאק שאל מבולבל,הוא לא הבין למה אשלי צועקת עליו
"לא יודעת מה תעשה! אבל תעשה משהו נכון! אבל עם אתה לא אוהב אותה או דלוק עליה,אתה לא צריך להיות איתה מרחמים!"
"אוקיי,אוקיי...למה זה מציק לך כול כך?"זאק שאל
"כי זה מציק! זה מגעיל מה שאתה עושה...אתה הולך עם חצי מהבנות של בית ספר,אבל בשביל מה?! אתה גם ככה לא אוהב אף אחת!"אשלי צעקה והיסתכלה עליו במבט מאוכזב "היתאכזבתי זאק....אתה לא כזה"אשלי המשיכה ואז הלכה.
"אני שמחה לפנק אותך..."לונדון היתקרבה לניק כשהם ישבו בחוץ.
"אבל אני צריך קצת זמן..."ניק אמר וליטף את הלחי של לונדון בזמן שהוא מסתכל לתוך עיניה.
"אני אתן לך זמן,כמה שאתה רוצה"לונדון אמרה וחייכה עליו,חיוך מסמיק.
"את ניראת לי מאוד חמודה...אבל...עכשיו אני עדיין לא מוכן בשביל זה..."ניק ניסה לחייך,אבל יצא לו חצי חיוך,הוא קם ממקומו והלך,משאיר את לונדון לבד...אך מאושרת.
"ניק!"אלכס תפסה את ניק בידו כשניכנס לבית ספר.
"אתה...מתכוון להיות עם לונדון?"היא שאלה אחרי שראתה שניק שותק
"את לא חושבת שאת מגזימה?! כאילו...אני פגוע ממך כמו שלא הייתי פגוע בחיים שלי! אני יושב מבואס בחוץ...ולונדון באה עלי,היא מנחמת אותי...וגורמת לי להרגיש טוב לרגע..."ניק היתקרב לאלכס והצמיד אותה לקיר.
"ואז את באה...ושואלת אותי עם אני מתכוון להיות איתה...כאילו....ואי!"ניק צעק והחזיק בראשו בזמן שהוא מסתכל למעלה
"את לא מתביישת?! את לא מרגישה רע?! אפילו לא קצת בגלל השאלה שלך?!"הוא צעק
"אני..."
"כן! את! את ה...."הוא היתקרב לפניה של אלכס עם ידו ואלכס סובבה את הלחי שלה כי חשבה שהוא עומד להרביץ לה.
"האחת...האחת שנידמה לי שאני לא אשכח בחיים..."הוא ליטף את פניה בעדינות...מתמכר לתחושה הטובה הזאתי שהציפה אותה פתאום,אלכס סובבה את פניה ,מופתעת ממעשיו של ניק והוא היתקרב עליה יותר ויותר,היא עדיין הייתה צמודה לקיר והוא לידה,הם היו כול כך קרובים...היא הרגישה את הנשימות שלו וזה גרם לה צמרמורת כשהרגישה שהוא ניצמד עליה,והוא עדיין היה ממכור לתחושה הנעימה הזאתי...תחושה שאי אפשר להסביר אותה,הוא כול כך אהב את אלכס שהוא היתמכר עליה,אבל אז לפני שהם היתנשקו,הוא ניזכר...ניזכר בדבר שעוצר אותו מלנשק אותה.
"אני שונא אותך..."הוא אמר לפתע כשהיה כול כך קרוב לפניה של אלכס.
שתיקה.הרוח נעצרה מלנשוב,הגשם שבחוץ ניפסק,היה ניראה כאילו הנשימות של אלכס ניפסקו ושליבה הפסיק לפעום.
הם עמדו שמה קפואים במקום...צמודים זה לזה. הרוח פתאום חזרה לנשוב וגל רוח קרה עברה ביניהם.
כשאלכס שמעה את המילים האלה,ליבה נישבר... היא הייתה כול כך מופתעת מהמילים שלו,שסובבה את ראשה,היתנתקה מניק והלכה משמה במהרה, הדמעות יצאו לפני שהיא הספיקה להיתרחק מהמקום,היא יצאה מהבית ספר,המקום הכי טוב להיתנחם בו עכשיו זה היה ה"קרב" הריי בקרב אף אחד לא עצוב...או...שזה היה המקום בו היא יכלה לשבור את הכללים,להיתעצבן על מי שהיא רוצה, לעשות מה שהיא רוצה...ה"קרב" הוא היה המקום שבו היא הרגישה מוגנת מכולם בזכות התדמית שלה,שמה כולם אהבו אותה וכיבדו אותה...היא הרגישה טוב שמה...אבל כשהגיעה לשמה,וניזכרה שוב במילותיו של ניק היא הרגישה עוד יותר נורא ממה שהרגישה קודם.ב"קרב" לא היה אף אחד למזלה.היא הרגישה מוגנת ובטוחה שמה,ובמיוחד כשאין אף אחד היא יכולה להיתעצבן על הכול...על כול מה שהיה שמה,היא היתקרבה לשולחן שעליו היו מונחים בקבוקים ריקים של אלכוהול ובעטה בהם והם היתנפצו על הריצפה כשהטיפות האחרונות נישפכו על הריצפה. היא היתקרבה למקרר הקטן שעמד בצד ופתחה אותו בזמן שהיא לוקחת בקבוק אלכוהול מלא,מתיישבת על ספה,קרועה שהייתה בצד והתחילה לשתות.
שום דבר לא עצר אותה מלשתות את כול הבקבוק,היא הייתה חייבת לשכוח את ניק לרגע,ואת כול הבלאגן איתו... אך לא שכחה כלום,היא לא הייתה מסוגלת לשכוח את מילתיו של ניק,שבאותו הרגע כאבו לה יותר מהכול...אולי...אולי היא התאהבה בו באמת...?
אחרי שאלכס הלכה ניק עדיין נישאר קפוא במקום,הוא לא התחרט על המילים שאמר,הוא לא התחרט על כלום, הקשר
בינו לבין אלכס הוא בלתי אפשרי והוא ידע את זה,הוא היסתובב ונישען על הקיר בזמן שהוא נופל על הריצפה.
הוא ידע שהדרך היחידה לשכוח את אהבה,זה עם אהבה אחרת...באותו הזמן לונדון ניראתה לו האפשרות הכי טובה לעשות זאת.
הלילה הגיע...הרוחות מתנפצות בכול עבר,והלילה ניראה שחור מהרגיל,כמעט ולא היו כוכבים בשמיים.ואלכס הלכה ברחובות,שתוייה מהרגיל אך לא היה לה אכפת,כולם ידעו שהיא מהקרב,ולא העזו לעשות לה כלום.
עד שהיא הגיעה לבית ספר,היא ניכנסה למקלחות ופתחה את המים הקפואים בזמן שהיא מתיישבת מתחתייהם והמים מתחילים ליפול עליה כמו חרבות שפוגעות בה אחת,אחת...אבל הכאב הנפשי גבר על הפיזי באותו הרגע...היא פשוט הורידה את כול בגדיה מעליה וכיסתה את עצמה במגבת לבנה,בזמן ששיערה השחור גלש עד למותניה,היא יצאה מהמקלחות וזרקה את הבגדים שלה לתוך התא שלה,ויצאה מהמקלחות,כשהיא יצאה היא ראתה מולה את ניק יוצא מהמקלחות של הבנים עם מגבת על מותניו,מבטים עברו משם לפה.והיא הראשונה שהתחילה ללכת לכיוון חדרה באותו הזמן היא חשבה שהיא שוכחת אותו גם עם זה הדבר האחרון שהיא תעשה,הכאב היה גדול מידי בשבילה.
"אלכס"פתאום היא שמעה מאחורה.היא לא הסתובבה היא המשיכה ללכת בזמן שהיא נעזרת בקיר שהיה לידה כי עדיין הייתה שיכורה.
"אלכס!"הקול נישמע עוד הפעם אבל הפעם זה לא היה הקול של ניק שקרא לה הפעם זה היה דרייק שראה אותה ליד המעונות של הבנות ,כולה שיכורה.
"אלכס מה קרה?!"דרייק היתקרב ועזר לה ללכת בזמן שהיא נישענה עליו.
"כלום,דרייק...אני מבקשת שלא תשאל...בבקשה..."אלכס הרימה את ראשה על דרייק
"אוקיי"דרייק חייך והמשיך לעזור לאלכס ללכת לחדרה.
"אלכס,אנחנו כמו אחים...את יכולה לספר לי הכול"דרייק אמר לפני שאלכס ניכנסה לתוך חדרה.
"לילה טוב דרייק..."אלכס אמרה ונישקה אותו בלחי לפני שניכנסה לחדר.
"לילה טוב,אלכס..."הוא אמר והדלת ניסגרה.
למחרת אשלי ישבה בקפיטריה והזמינה שתייה. "אני כבר מביא לך"הנער חייך וקרץ לאשלי בזמן שהוא מחפש את מה שאשלי הזמינה ואשלי צחקה.
"אנחנו צריכים לדבר"זאק היתיישב ליד אשלי
"על?"אשלי שאלה והחיוך מפניה ירד.
"למה אמרת את מה שאמרת אתמול?"זאק שאל
"כי זה נכון..."אשלי היסתובבה אל זאק "אתה אהבת מישהי?"היא המשיכה וזאק שתק
"ידעתי"אשלי אמרה ולקחה את הפחית שהנער הביא לה והלכה.
'היא צודקת' זאק אמר לעצמו.
מקווה שאהבתם :)
מצב התגובות הישתפר! אני מאוד שמחה ^_^
ביי ביי 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
