פרק 11:ההבדל בין האבנים לאנשים.
דרייק התיישב בחוץ והיסתכל על הזוג שעבר מולו באותו הרגע.
הוא חשב שאלכס תשנה את יחסה עליו בגלל מה שאמר לה,אבל הוא היה חייב להוציא את זה מתישהו. ואיכשהו היא הייתה מגלה את זה.הוא רק היתבאס שזה לא נמשך יותר...
לפתע,אלכס התיישבה בדיוק לידו.דרייק היה בשוק,הוא לא חשב שהיא תתקרב עליו אחרי שהוא יגיד לה את זה.
"אני מיצטערת"אלכס אמרה
"על מה?"דרייק שאל
"על זה שהיתרחקתי ממך ככה..."אלכס אמרה בזמן שראשה היה מכוון למטה.
"זה בסדר..."דרייק אמר בזמן שהוא מרים עוד אבן וזורק רחוק ממנו.
"הלוואי שאנשים היו כמו אבן..."דרייק התחיל להגיד בינתיים שהוא הרים עוד אבן.
"כולם היו שווים במראה ובאופי...אף אחד לא היה מקנא בשני בגלל שכולם ניראים כמעט אותו הדבר...
אף אחד לא היה פוגע אחד בשני...כי הוא לא היה מצליח,
עם היינו כמו אבן החיים היו טובים יותר..."דרייק התחיל להגיד לאלכס,כאילו מספר סיפור ישן.
"...היינו יכולים להיות כול מה שאנחנו רוצים ואף אחד לא היה חושב על מה שאחרים חושבים,
כי לאף אחד זה לא היה אכפת...אבל בכול זאת...
יש משהו רע באבן..."הוא אמר ולקח שני אבנים בידו,אחת גדולה ואחת יותר גדולה ואז אמר "הם נישברים מהר..."
וזרק את שתי האבנים לכיוונים שונים.האחת נישברה לשני חלקים והשנייה לכמה חלקים.אלכס הקשיבה בקפידה לדרייק כי תמיד היה מספר את מה שהיה עובר עליו בסיפורים.
"האבנים נישברות מהר...אבל זה רק קורה כששוברים אותן. ואז כשהם נישברים...כבר אי אפשר להדביק אתם בחזרה" דרייק אמר רציני. והיסתכל על תגובתה של אלכס אבל אלכס משום מה חייכה.
"מה יותר קשה מאבנים?"היא שאלה את דרייק,אך הוא לא ענה
"אנחנו..."היא אמרה בקול שקט ומבין. "תחשוב על הרוע שכולם עושים אחד לשני כול יום...תחשוב על הכעס והכאב שאנחנו גורמים לאנשים...וברגע הזה אנחנו לא נישברים...אנחנו רק מתחזקים,אבל לפעמים...אנחנו נישברים מזה שאנחנו גורמים לאחרים להרגיש רע"אלכס אמרה
"אלכס...אני אוהב אותך,אבל את לא צריכה להיתרחק ממני בגלל זה"דרייק אמר אחרי שיחה ארוכה על אבנים.
"אני מיצטערת שהיתנהגתי עלייך ככה"אלכס אמרה
"זה בסדר...אבל אני רק רוצה לשאול אותך משהו..."דרייק אמר בזמן שהוא לוקח נשימה עמוקה,כאילו הוא עוד מאת קופץ למים העמוקים ביותר.
"את רוצה להיות חברה שלי?"
אבנים גדולות לא נישברות מהר.
אבל עם מנסים לשבור אותם,גם מצליחים...
"ניק?"אשלי ניכנסה לחדרו של ניק,אך אף אחד לא היה בחדר,היא ניכנסה יותר ויותר לחדרו של ניק ואז בדקה גם במקלחת עם הוא בפנים. ואז כשהיא יצאה היא ראתה על השולחן של ניק נייר עם שיר עליו.היא היתקרבה על השולחן והתחילה לקרוא את השורות של הפיזמון:
when you look me in the eyes "
and tell me that you love me
everything's alright
when you right here by my side
when you look me in the eyes
I catch a glimpse of heaven
I find my paradise
when you look me in the eyes"
פתאום הדלת ניפתחה וניק ניכנס לחדר.
"יא!!! תודה!!!"אשלי צעקה ורצה לחבק את ניק. "על מה?"הוא שאל בזמן שהוא ראה את הדף של השיר בידיה של אשלי, אך הוא יותר מידי פחד להגיד לה שהשיר שהוא כתב זה לא עליה,אלא על אלכס.
"אני לא מאמינה שרשמת עלי שיר! איזה יפה!! תנגן לי אותו!"אשלי אמרה ולפני שניק הספיק לשים לב היא כבר ישבה על המיטה שלו מחכה שהוא יקח את הגיטרה ויתחיל לנגן.
"אני...."אלכס לא ידעה מה להגיד
"תחשבי על זה...ותעני לי מחר"דרייק חייך,קם ממקומו והלך לעבר האבן שהוא שבר לכמה חלקים.
"אני חושבת שאני יותר חזק מהאבן הזאת"הוא חייך וזרק אותה רחוק בזמן שאלכס חייכה גם היא.
"אשלי!"אלכס ניכנסה לחדר וראתה שניק כבר מוכן עם הגיטרה עליו כדי לנגן את השיר.
"נו קבעת שאת באה איתי לקנות משהו"אלכס אמרה בזמן שהיא עדיין לא ניכנסת לחדר.
"טוב שנייה,רק אני אשמע את השיר שניק כתב בשבילי,בואי תקשיבי גם!"אשלי אמרה ואלכס היתיישבה לידה וניק מולם.
התווים התחילו להיתנגן כמו מוזיקה עדינה לאוזניה של אלכס,וניק לא הסיר ממנה את המבט,הם היו שמה לבד...באותו החדר,ארבעת הקירות לא נתנו לאשלי להיכנס,הם פשוט ישבו והיסתכלו אחד על השני מבלי להסיר את המבט, כאשר ניק שר את המילים...הוא לא שם לב לאשלי.אלא רק לאלכס היושבת ומסתכלת עליו.
המנגינה נישמעה למסדרונות של הפנימיה ואלכס תיזכור את השיר הזה לתמיד...השיר לא הפסיק להיתנגן,והזמן נימשך כמו נצח...מהחלון של החדר של ניק ניכנסה רוח שגרמה לאלכס לצמרמורת קלה בגוף,ואז כשניק הפסיק לשיר הוא נעצר והמשיך להיסתכל על אלכס.
"איזה שיר יפה!!!"פתאום אשלי שברה את הדממה,ואלכס וניק חזרו מהבועה שהם היו בה.
"כן..."אלכס אמרה אחרי כמה שניות שהם עדיין היסתכלו אחד על השני,ואז אשלי קפצה על ניק בזמן שהיא צועקת "תודה!!!"
"איזה שיר יפה..."אלכס אמרה ומבטיהם של ניק ואלכס היתנתקו
"תודה"הוא אמר וחייך אל אלכס.
"אני מחכה לכם בחוץ.."אלכס אמרה,קמה ממקומה והתחילה ללכת לכיוון היציאה...היציאה מחיו של ניק.
דרייק וזאק עמדו ליד הלוקרים ואלכס היתקרבה עליהם ונעמדה לידם "מה קורה?"היא שאלה
"מצויין!"זאק חייך ואז ראה את אשלי וניק הולכים יד ביד וצוחקים ביחד.
"אממ...מה הם עושים ביחד?"הוא שאל במהרה
"הם חברים"אלכס אמרה
"מה?!"זאק שאל,הוא הרגיש משהו מוזר..זה עיצבן אותו שהיא וניק ביחד...הוא לא הבין שזאת הייתה הקנאה שהציפה אותו מפנים...הוא פשוט רצה להפריד בינהם בכול דרך אפשרית,הוא סגר את הלוקר שלו והתחיל ללכת אבל אלכס עצרה אותו "לא"היא אמרה במבט חד.
"מה?"זאק היה מבולבל
"לא..."היא אמרה שוב
"תעזבי אותי"זאק הישתחרר מידיה של אלכס
"תן לה להיות מאושרת,עם הייתה כול כך עיוור כול הזמן הזה,זה לא אומר שעכשיו כשהיתעוררת אתה חייב להציק לה, תן לה להיות מאושרת"אלכס אמרה
"על מה את מדברת?!"הוא שאל
"עד עכשיו היה לך לב מאבן...לא היה אכפת לך שאתה פוגע בה...וידעת שהיא אוהבת אותך...אז עזוב אותה בשקט ותן לה להיות עם מישהו שבאמת אכפת לו ממנה"אלכס אמרה רצינית.
"אני לא ידעתי שהיא אוהבת אותי"זאק אמר,אבל באמת ידע זאת...אבל לא ממש היה לו אכפת,כי הוא אהב שהרבה בנות אוהבת אותו.
"זאק,תעשה לי טובה ועזוב אותה..."אלכס אמרה והלכה משמה.
"היא צודקת"דרייק אמר לזאק
"אני כזה?"זאק שאל אחרי שהוא חזר ללוקרים והיתיישב על הריצפה.
"כן"דרייק אמר והיתקופף לכיוונו של זאק
"אני רוצה אותה.."זאק אמר לדרייק בזמן שהוא מסתכל על אשלי וניק מתנשקים.
"תשמע לעצתה של אלכס ואל תתקרב עליה"דרייק אמר
"מה אכפת לי מה אלכס אמרה,מה היא אמא שלי?! היא בעצמה טעתה עם ניק כמו שאף אחד לא יכול לטעות בחיים והיא מלמדת אותי?!" זאק אמר קם ממקומו והלך לכיוון חדרו.
"אלכס!!!"דרייק צעק בזמן שהוא רץ אחרי אלכס.
"מה?"אלכס שאלה כשהיא נעצרה ועמדה מול דרייק
"את חשבת על מה ששאלתי אותך?"דרייק שאל,מפחד מהתשובה של אלכס.
"כן..."אלכס אמרה והחיוך ירד מפניה,היא היסתכלה למטה...ולכמה רגעים הציצה לפרצופו של דרייק.היה ברור מה תהיה התשובה שלה.אבל אז היא היסתכלה על ניק ואשלי מתנשקים ואמרה "כן" בחיוך ולפני ששמה לב הוא חיבק אותה והיא וניק היסתכלו אחד על השני במבט מאוכזב אחד מהשני.
אני מיצטערת שהפרק יצא קצר..בפרק הבא אני יפצה אותכם ואני יעשה פרק ארוך :P
מקווה שאהבתם ^_^
מחר יש לי טיול שנתיייי ל-3 ימים! אז אני לא אהיה במחשב מחר,יום רביעי ויש מצב גם לא יום חמישי 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
